צדק יפני באוקינאווה

'אוקינאווה', הסושייה הביתית שבנווה צדק, חוגגת ארבע שנים להיווסדה. חתני יומולדת רגילים, ובמיוחד בני הארבע שביניהם, מצפים לקבל ביום המאושר מתנות מהאורחים. אבל ביומולדת של אוקינאווה, שתימשך לאורך כל החודש, דווקא האורחים מקבלים הפתעות.

כדי לא לאכול את כל ההפתעות לבד, מה שכנראה יגדיל מאוד את הסיכויים שלי למות לבד, הזמנתי את תמי, חברתי האהובה מרעננה, להצטרף. היא, בנחישות ובאומץ של בחורה שמנופפים מולה בשרימפס טמפורה מעיר סמוכה, עלתה על הרכב של אמא ונהגה את כל הדרך תל אביבה.

לרגל חגיגות הארבע התחדש התפריט של אוקינאווה. נוספו אליו קוקטיילים שונים, עסקית חדשה, קומבינציה שלא הייתה שם קודם ועוד שלל חידושים. התבוננתי בעניין בתפריט החדש והמעוצב וכדי לפתוח את התיאבון ואת הערב, הזמנתי צ'ויה (28 ₪), שיכר שזיפים יפני חביב.

תמי, שקצת כאב לה הגרון, פתחה בחליטת יסמין (19 ₪), שמגיעה בקנקן זוגי נדיב ומעוצבת ככדור דחוס הנפתח אט-אט בתוך המים הרותחים לפקעת פרחי יסמין יפהפייה. הבעיה בצורת הגשה ייחודית כזאת היא שקשה מאוד להתרכז במשהו אחר כשהאירוע הבוטאני מתרחש תוך דקות לנגד עיניך, ולכן נאלצה שאר ההזמנה להמתין עד שנרגענו מההתלהבות הילדותית. ואז נזכרנו שאנחנו רעבות.

מרק אגדאשי טופו (27 ₪) מתקתק, עם פטריות שיטאקי ונבטים, עשה נעים לגרון של תמי. סלט הווקאמה (27 ₪) שהוזמן לצידו, הוגש בצורה אסתטית להפליא - בתוך קערה מרובעת, כשמעל לאצות מונחים זה לצד זה מקלות מלפפון ופטריות שיטאקי. הסלט מצא חן בעינינו וגם הוסיף נופך בריאותי (אצות, אתם יודעים), שאיזן מעט את רגשות האשמה על הזלילה העתידה לבוא.

לצד הראשונות קיבלנו שתי כוסות למברוסקו המוגשות כאן על חשבון הבית לכל סועד במהלך החודש, במסגרת חגיגות יום ההולדת. מי שרוצה עוד יכול לקבל כוס שנייה ב-11 ₪ בלבד, ואני בהחלט ניצלתי את האפשרות הזו. המלצרית סיפרה על יתר פרטי החגיגות הצפויות. בערבי שלישי ושישי יש 1+1 על כל הקוקטיילים המיוחדים, רול נבחר יוצע בהנחה גורפת, ויינות רקאנטי יימכרו בהנחה קבועה של 10%.

השקנו כוסות והתפנינו להתבונן בתפריט. קומבינציית טמפורה שהושקה זה עתה משכה את עינינו, וכן גם הקומבינציה הגדולה והמיוחסת, המוגשת בתוך סירת עץ יפהפייה. אבל לאחר מחשבה החלטנו לא להתחייב להזמנה אחת גדולה, אלא לבקש כמה רולים נפרדים אחד אחרי השני, באיזה קצב שיבוא לנו. התחלנו בקולקציית סשימי (41 ₪), הכוללת ארבעה נתחים שונים של דג נא, שהקרירות המענגת שלהם נשמרת באמצעות מפל של קוביות קרח.

לצד הסשימי ניסינו גם אביקיו מאקי (37 ₪), רול המטוגן בטמפורה ומכיל שרימפס טמפורה, לצד מלפפון וקנפיו שתמי ביקשה להחליף באבוקדו. ככלל, גמישים כאן מבחינת רכיבי המנות, ומוכנים להחליף מרכיב אחד באחר בלי קושי. הרול המטוגן היה טעים מאוד לתמי, ואפילו עבור סרבנית טמפורה כמוני הוא היה חביב.

כשהרמנו עיניים מהסושי גילינו חלל שהתמלא עד אפס מקום. לא הרבה מקום יש כאן בכל מקרה, רק שני דלפקי בר לא מאוד ארוכים וכמה שולחנות בחוץ, אך המינימליזם מוסיף לאווירה החמימה של המסעדה. נראה שכולם מכירים כאן זה את זה, חלק מהמלצריות והברמניות מנחשות מראש מה ירצה סועד זה או אחר. תושבי השכונה אוכלים כאן קבוע, שמעתי מהמלצרית, והרהרתי לי שאין סיבה שלא אהפוך גם אני לקבועה. אז מה אם בורוכוב לא יוצא בדיוק בנווה צדק, באופניים זה 10 דקות!

כדי לחזק את קשרי המשפחה ביני לבין אוקינאווה, המשכתי בשני רולים מהמיוחדים. האחד - ספייסי טונה, (38 ₪) שהיה מענג, והשני - מנהטן רול (39 ₪), שכלל טונה, סלמון ומלפפון ונעטף באבוקדו ובביצי טוביקו מתפצפצות בפה. "נו, תנסי", הפצרתי בתמי הפחדנית, "זה כמו סוכריות קופצות", אבל היא עמדה בסירובה והתרכזה במאקי שרימפס ואבוקדו (24 ₪).  

"קינוחים"? שאלה המלצרית, ואנחנו, עשויות ללא חת, התבוננו בה בציפייה. הקינוחים כאן אינם אסייתיים כי אם מערביים, סיפרה המלצרית. שליחותנו המקצועית חייבה אותנו לבדוק האם יודעים להכין קינוחים מערביים במסעדת סושי, והתשובה, חברים, חיובית בהחלט.

לצד קנקן ברזל זעיר של תה סיני (19 ₪), ביצעה תמי סיכול ממוקד בעוגת שוקולד חמה (29 ₪). "אח, זאת פשוט אורגזמה!" היא קראה באושר, ואני נזפתי בה שאסור לכתוב מילים כאלה באתר מכובד כמו rest.

בנות ושוקולד, זה פשוט קל מדי, נאנחתי ביני לביני, ובעצמי קינחתי במאקי חמוד של ילו טייל (26 ₪). כי מי צריך קינוחים כשיש סושי?

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול באוקינאווה? לחצו כאן לקבלת קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי