פרטים קטנים וטעימים ברביבה וסיליה

אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. בשבוע שעבר נסעתי ברחובות רמת השרון ובדיוק ברגע שהרגשתי שהלכתי לאיבוד הוא הציץ אלי במלוא הדרו מימין, בדמות 'רביבה וסיליה', בית קפה רמת-שרוני שהחל את דרכו לפני 21 שנה כחנות קטנה ומטריפה והפך לאימפריה קולינארית. אותו בית קפה בלב ליבה של שכונת נווה רסקו, מצליח לחדד את הפרטים הקטנים ולגרום לאומנות בית הקפה להיראות משובחת בצורה יוצאת מהכלל, ובהחלט נכנסת אל הפרט.

בן זוגי ואני הגענו למקום כמה ימים אחרי שהחליפו תפריט. לא הבנתי מדוע (החליפו שף ולא ידעתי על זה?) ואז התברר לי שבמקום לא שוקטים על השמרים ומחליפים תפריט לפחות פעמיים בשנה, על פי העונה. כך מתקבל לו תפריט על פי עונות השנה, וככזה, הוא מושפע מחומרי הגלם העונתיים. התפריט מגיע על נייר עיתון ומיד יוצר אסוסיאציה נעימה של אירופה באלף הקודם. המנות, האווירה, הכלים, האדיבות, והטעם - בעיקר הטעם - מדיף ניחוחות מפתים של חו"ל. מישהו אמר פריז ולא קיבל?

הדבר הראשון שתפס את עיניי היה בר הקינוחים המפתה והמרשים שנפרש לו בגאון בחלל הפנימי. במבט משתאה ועיניים בורקות הצלחתי להבחין בקינוחי מוס משגעים, עוגות תפארת, טארטים שובי לב, ריבות ביתיות, מאפים מתוקים, מקרונים במבחר צבעים, לחמים מגוונים ושוקולדים תוצרת המקום. נשמתי נשימה עמוקה ופניתי לאט למרפסת. ביקשתי כוס מים והסדרתי את הנשימה.

התיישבנו בחצר שפונה לרחוב, נשמנו אוויר רמת-שרוני צלול, והרגשנו בנוח להתחיל לאכול. פתחנו במנה ראשונה עדינה - ניוקי (44 ₪) נימוח ועשוי נכונה, המיוצר במקום ומוגש לצד שרימפסים טריים להפליא, ששחו להם בעגבניות, שום ופלפל חריף טריים וקצוצים שתובלו בדיוק במידה הנכונה. ללקק את האצבעות, ללקק. לצד הניוקי בחרנו בפלפל ממולא בבשר ואורז (36 ₪), מנה חורפית להפליא שגם אני, כממלאת פלפלים ידועה ואהודה, הודיתי שצלח למטבח. החזרנו למלצר צלחת נקייה נקייה רק אחרי שספגנו את הרוטב טוב טוב בלחם הביתי שנאפה במקום. לא הייתה לנו ברירה אלא לספוג.

על אף שהבטן החלה להראות סימני שובע וזכרתי היטב את מבחר הקינוחים, לא העזנו לוותר על ביף בוריגניון על מצע פירה (78 ₪), שהביא עימו את הבשר הנימוח ביותר שאכלתי מזה זמן (מאז הסעודה עבר כבר שבוע ובכל יום אני מתגעגעת מחדש לטעמו של הבשר). רשמתי הצלחה. מאחר וגונבה לאוזניי השמועה כי גם את הפסטה מכינים במקום, הוחלט לחסל מנת פפרדלה בולונז (56 ₪) שהניפה את ישבני היישר לפיאצה במילאנו, ובחיי שהתחלתי לשיר איטלקית (אפילו שאני לא באמת יודעת...).

בלי ששמנו לב, השעון הורה כבר על השעה עשר בלילה. המקום המה אדם, השולחנות במרפסת היו מלאים, רוח נעימה נשבה ומוזיקת רקע התנגנה לה. ואני ידעתי, פשוט ידעתי, שעכשיו אני הולכת להגשים את המטרה שלשמה באתי: קינוחים, קינוחים, קינוחים!

אני מודה - המבחר קשה. אבל איכשהוא הייתי בטוחה שעל מה שאני לא אפול, אני אפול טוב. ראשונה נפלה ברשת ה-OD (קיצור חינני ל- oh my god?), עוגת הדגל של המקום (₪34) אחרי שעוגת הקונקורד הייחודית פינתה את מקומה. שכבות שכבות של בראוניז ספוג לו באספרסו, פרלין קראנצ'י ומוס קפה עדין ונימוח, יצרו ביסים שניתן למצוא אך ורק בגן עדן. אחריה נלקח בשבי טארט אישי (34 ₪) מעוטר בקרם וניל שעליו מונח באופן מלכותי פטל טרי - שילוב מנצח. קינוחים לתפארת מדינת ישראל. לצד הקפה, קינחנו, כלומר המשכנו לקנח, בפרלין מעודן (5 ₪ ליחידה) הנעשה במקום ובמקרון חביב (4 ₪ ליחידה) שבישר על סופו של ערב מיוחד במינו.

כמו יין טוב, סיננתי לעצמי כשיצאנו את המקום, אין ספק, הוא משתבח עם השנים. "רביבה וסיליה" מחדשת, מתעלה על עצמה ואותי היא ריגשה במסירות שלה - בדיוק שלה - ובעיקר בטעמים. קפצו בערב הבא שפנוי לכם ביומן, ההנאה מובטחת לגמרי.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי