ויוה לה בוקה

מצוות העלייה לרגל נזכרת בתורה מספר פעמים ובה מצטווים הגברים לעלות אל בית המקדש ולהראות לפני ה'. העולים לרגל היו מקריבים קורבנות, וחוגגים בשירה ובמחולות. בהשראת הזבחים העשנים מימי המקדש, בחרתי לסעוד במסעדת הבשרים הכשרה בסגנון לטיני 'לה בוקה' בירושלים. המסעדה שוכנת בקומה השנייה של מבנה אבן עתיק ברחוב עמק רפאים, הלב הפועם של עולם המסעדות האנינות בבירה.                      

בהתלבטות בין ישיבה בסוכה המרווחת (מקום למעל 40 איש!) לבין ישיבה בתוך המסעדה הצופה אל הרחוב, הכריעו המזגן והמוזיקה הלטינית שבתוכה. בהמלצת המלצר הזריז הזמנו שתי כוסות של סאן-מיגל (18 ₪ לשליש) - בירה ספרדית מהחבית שמתאפיינת במרירות מתקתקה ובגון ענברי. את הבירה שתינו בלווי סביצ'ה מטונה אדומה (49 ₪) ומטבלי הבית שהגיעו עם פוקצ'ה אוורירית רותחת מהתנור.

בין המטבלים היו סלסה עגבניות קלילה ומתובלת בעדינות, ממרח דלעת מקורי ונהדר בפפריקה אדומה וכמון, וממרח גואקמולי שלצערנו התבסס על אבוקדו משומר והתאפיין במרקם מלאכותי. הסביצ'ה (מנה פרואנית של דג נא ובצל בתחמיץ) היה מעניין וטעים: קוביות טונה אדומה שולבו בנדיבות בסלט פלפלים בכמה צבעים יחד עם רצועות גזר, עלי מיקרו-בייבי, בצל וכוסברה. הייתה זו פרשנות ישראלית מוצלחת מאוד למנת הדגים הקלאסית.

למנה העיקרית בחרתי בביפה דה-לומו (136 ₪) - מדליוני פילה בקר ברוטב יין אדום  בלווי פירה ופולי אדממה מוקפצים (פולי סויה בתרמיליהם). מדליוני הבשר הארגנטינאי היו משובחים והוכנו לדרגת עשייה מדיום כפי שביקשנו, ההגשה הייתה שובת עין אולם, חשנו כי השילוב בין פולי הסויה שמקורם יפני, הסגנון הצרפתי של הגשת הבשר והיות המסעדה לטינית לא עולים בקנה אחד.

מנת הדג בנוסח פלייה דה כרמן (86 ₪) שבחרה בת לוויתי הייתה מצוינת. כאן לא רק שכל אחד מרכיבי המנה היה טעים, גם האקלקטיות הייתה במקומה. נתח סלמון גדול ועסיסי שנחתך מחלקו האחורי  של הדג הורוד נצלה בגריל עד שהפך מוצק, מבלי לגרוע מעסיסיותו. הוא הוגש כשמעליו צ'ימיצ'ורי כוסברה, שום ופלפלים קלויים, ולצידו נחה מנת אורז זהובה בזעפרן. סוג האורז שנבחר הוא מהסוג שמשמש להכנת סושי. בזכות הבישול הנבון האורז שמר על מרקם בלתי דביק, 'אחד אחד' בפי העם, ונראה כי הוא שמח לקלוט אליו חלק מהרוטב שהשתלב נפלא עם ניחוח הזעפרן שלו.

קינחנו את הארוחה עם אספרו כפול עדין וקרמלי ואיתו סלט פירות טרופיים (42 ₪) עם גרגרי רימון ונענע, שהוגש עם כדור סורבה קוקוס, ובצ'ורוס שוקולד (34 ₪) -  צינורות בצק ארגנטינאיים במילוי קרם שוקולד וקוקוס.

לה בוקה מציעה מטבח נועז החושף, אולי לראשונה בעיר, את שומרי הכשרות למטבח הלטיני, תוך שהוא משלב בין טעמים ומאכלים שלוקטו ממרחבי היבשת הדרום אמריקאית. למסעדה מבנה רחב ומוקפד של שלושה חללים נפרדים (מרפסת, פטיו ופנים המסעדה) אותם ניתן לתחום ולערוך בהם אירועים באווירה יוקרתית ונעימה.

* הכותב היה אורח המקום.

רוצים גם אתם לאכול בלה בוקה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי