בשכונה של הנרייטה

ארלוזרוב הוא רחוב שמקשר בין תחנות אוטובוס מרכזיות, אין בו דברים מעניינים, ותמיד אני נאלצת ללכת לאורכו כשחם וכשאני סוחבת המון תיקים ושקיות. לכן 'קפה הנרייטה' תופס את העין. יש לו שלט גדול וכחול, מודעה עם ציור של חתול חמוד על העמוד שממול ושיחים. כל בית קפה שכונתי צריך שיחים, כידוע.

כמתבקש, הקפה אכן שכונתי. בעוד שבשעות היום יושבים בו אנשי עסקים מהמשרדים שבסביבה, או כאלה שירדו מהרכבת, בשעות הערב והלילה הוא מתמלא באנשי השכונה. האווירה ביתית ורוב תפריט האלכוהול זול וידידותי למשתמש.

לקחתי את הפטרונית אמא לבילוי איכותי וסולידי של אם ובת (מה שאומר שלא שותים אלכוהול ב-20 ₪ ואוכלים רק קינוח אחד, כי אמהות תמיד בדיאטה). פתחנו בכרובית מטוגנת בבלילת בירה עם איולי טימין (28 ₪). זוהי אחת ממנות הספיישל היומיות, שמוצעות בתוספת לתפריט הקבוע. הכרובית הייתה טובה והזכירה את הצ'יפס החמוד מהפלאפלים של שוק בצלאל. מנה נוספת, מנת כוסיות קלאסית: קציצות קינואה וירקות עם סלט ירוק ורוטב יוגורט (28 ₪) הייתה עדינה וטעימה, מעין גרסת בית קפה בריאותית לפלאפל.

גילינו שלפעמים יש בספיישלים חומוס, מה ששימח את ליבנו. אני מפצירה בזאת בעוד בעלי בתי קפה, אנא מכם, שילחו את הטבחים להשתלם בהכנת חומוס, והפתיעו אותנו בחומוס טרי ומהביל בינות לסלטים והטוסטים. טעימה קטנה של חומוס חם וטרי בה צ'ופרנו הייתה מצוינת (מסתבר שהשף בוגר אבו אדהם! ריספקט...)

המשכנו לעיקריות. אני לקחתי רביולי בטטה ברוטב פסטו (46 ₪). הרביולי היו עדינים ונימוחים, מה שלא תמיד מצליח בבתי קפה. רוטב הפסטו היה חביב, ירקרק ועז טעמים. הפטרונית לקחה מנת כבדי עוף ברוטב יין אדום ובצל על מצע פירה (46 ₪) ודיווחה שהמנה סיפקה את הסחורה.

כאמור, נאלצתי הפעם להסתפק בקינוח אחד בלבד: פאי תפוחים מאוד ביתי עם גלידת וניל (32 ₪). הגלידה הייתה מצוינת והפאי היה ביתי. מנה טעימה ונדיבה. הפטרונית אכלה כדור סורבה תות (8 ₪), ואני שתיתי גרניטה לימונענע ירקרקה (12 ₪) שהייתה לא מתוקה מדי וטחונה היטב. חצי מהכיף בלימונענע זה הצבע הזרחני, זה כמו לשתות מיץ עשב חיטה, אבל טעים.

הנרייטה מתיימר להיות בית קפה שכונתי וסימפטי ומקיים את ההבטחה: השירות אדיב ונעים, המנות הן מנות בית קפה עשויות היטב תוך שימוש בחומרים איכותיים, ואין כאן הפתעות וסיבוכים שלא צריכים להופיע בבית קפה, והכי חשוב, השיחים אכן תורמים לאווירה האינטימית, אך עדיין שומעים רעש לבן ומרגיע של אוטובוסים, כמו שאני אוהבת.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי