ערב אלגנטי ב-2C

אני לא אוהב שינויים ולא משתגע על הפתעות, ובמיוחד לא בצלחת שלי. ארוחה טובה במסעדה לא מוכרת עשויה להיות הפתעה מרעננת, אבל תמיד קיים הסיכוי להתאכזב. לכן, אני נהנה יותר לשוב ולסעוד במקום ממנו כבר התרשמתי לטובה בעבר, ו-2c השוכנת במרומי המגדל העגול שבמרכז עזריאלי היא בהחלט כזו. בכל זאת ולשם הגיוון, אם בפעמים קודמות העברנו שם אשתי ואני ערב אלגנטי ונעים בגפנו, הרי שהפעם התלווה אלינו סועד נוסף שאינו נמנה על קהל הסועדים הפוטנציאלי במסעדות עילית. מטבע הדברים הוא הסיט אליו לא מעט תשומת לב, וארחיב עליו בהמשך.

המסעדה מתפרשת על כמחצית מהקומה העליונה במגדל, ובמבואתה בר, עבור כאלו שמעוניינים בסוג שונה של בילוי, כזה הכולל גם עישון. לא ממש חוקי אמרתם? לא נכחיש. אנו חולפים על פני הבר ומובלים אל החלל המרכזי. התאורה עמומה, הריהוט כבד, ומולנו פרוש חלקו הדרומי של גוש-דן. קשה להסיר ממנו את העיניים, אך בכל זאת הגענו בכדי לאכול, כך שעברנו לעיין בתפריטים.

מהמנות הראשונות חלקנו שתי מנות קלילות למדי. סלט העלים הירוקים מוגש בכיכוב ארטישוק (38 ₪) וברוטב ויניגרט. הסלט היה מוצלח למדי, אך היינו שמחים למצוא בו עוד כמה חתיכות ארטישוק. כמנה נוספת בחרנו באחד מהספיישלים היומיים: בקלאוות לוקוס (52 ₪). מדובר בנתחי לוקוס עטופים בשערות קדאיף, בשלולית של ציר דגים וקציפת לימון בצד. המנה חוסלה חיש קל והיוותה דוגמה נאה למקוריות המטבח המקומי. לצד הראשונות מוגשים שני סוגי לחמים- פוקאצ'ה שמנונית ופריכה ופרוסות לחם דגנים, ובצידן איולי רוקט נהדר, טחינה וטפנד זיתים.

כל העת, האורח שלנו שמר על דממת אלחוט וקור רוח מפתיע למדי. ציפינו למעט יותר התרגשות מצידו של מי שזהו עבורו ביקור ראשון במסעדה ראויה, אך לשווא. ידענו כי עבר עליו יום עמוס ומעייף, ולמעשה בטרם סיימנו את המנות הראשונות כבר הבחנו כי הבחור מתחיל לנמנם. המלצר הנחמד שלנו ראה בכך אקט חמוד למדי, ואנחנו עברנו לעיקריות.

אשתי הזמינה חזה מולארד (115 ₪) חרוך בשמן זית. זו מנה גדולה ומעניינת, הכוללת גם פירה בטטה ומיסו לצד חציל אסייאתי. המולארד הוא סוג של עוף- הכלאה בין אווז וברווז. לא הצלחנו להכריע האם בשר המולארד מזכיר יותר בשר תרנגולת או בקר, אבל הסכמנו שזה לא באמת משנה. היה טעים. אני הלכתי על בטוח והזמנתי צלעות טלה (159 ₪), ולשמחתי גיליתי כי  במנה הזו מינון היצירתיות נותר נמוך למדי: 4 צלעות עסיסיות, רכות ומעולות הוגשו לצד צ'טני מתקתק ומעולה מתפוחי-עץ, וצ'יפס שמנמנים מתפוחי אדמה. לא היה צורך ברוטב שהוגש לצד הצלעות, ואף לא להמליח או לפלפל אותו. מנה נהדרת לאוהבי בשר. סייע מאוד להנאתי הסכין האיכותי, שהיה קל וחד מאוד. לא פעם סכין איכותי פחות הופך ניסיונות התמודדות עם הצלעות העסיסיות למפח נפש לא אסתטי ולא נעים.

לא ויתרנו על דגימת הקינוחים, ונהנינו מאוד מסורבה בטעמי קוקוס, מנגו ודובדבן (32 ₪). בין כדורי הסורבה ניצבו עלי שוקולד דקיקים, ומתחתיהם מצע וופל שוקולדי שהשלימו קינוח עדין וקליל. את פאי האגסים המושלם (42 ₪) כבר טעמנו בעבר, מה שלא מנע מאיתנו להזמין אותו שוב ולהתפעם מחדש. אגב, גם בשלב הקינוחים נם האורח שלנו את שנתו, על אף שהמקום היה הומה אדם, ולמרות מוזיקת הרקע והמיזוג האימתני. בהתחשב בכך שמדובר בעולל בן חודש, דומה כי יכולים ב-2c לראות בכך מחמאה, ולא חלילה להיפך; הבחור הרשה לעצמו לשמור על פאסון כנראה מפני שברור לו, כמו גם לנו, כי אנחנו עוד נשוב לביקורים נוספים.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי