צהריים קלילים ברוסטיקו

באזל. שעת צהריים. אירית ואני נפגשים ב'רוסטיקו'. אני קשרתי את האופניים לתמרור, אירית נכנסה לחניון זול מממש ממול. הטרסה מתפרשת לעבר הכיכר, עירני בפנים ועירני בחוץ, אוכלוסיה מגוונת. אנחנו מקבלים מקום בפנים הממוזג, עם ויטרינה גדולה כלפי החוץ הלוהט. בפנים העיצוב עצי, מחוספס, חמים, בחוץ אווירת פלאזה שקטה. בר קשתי ארוך מתפרס במרכז המסעדה, מתאים למי שאוכל צהריים לבד. המוסיקה פלמנקו רך. באנו לבחון את עיסקית הצהריים.

כדי להתחיל, אירית לקחה קוקטייל ליצ'י (25 ₪ מעבר לעסקית), ואני כוס יין אדום (19 ₪ מעבר לעסקית). לראשונות היו כמה אפשרויות ונאמר לנו שהן מתחלפות מפעם לפעם. המלצרית מאוד נחמדה ורהוטה ועוזרת לגבש עמדות, וכשקראה לגספצ'ו מנה קיצית היא מייד שכנעה אותנו. גספצ'ו אדום-ורוד בוהק, קליל ומעודן. קיבלנו גם את לחם הבית, טעים וטרי, שאותה מלצרית חביבה אמרה לנו שנעשה משמרים טבעיים, אם למישהו מכם זה עקרון שבל יעבור (6 ₪ מעבר לעסקית).

התחלנו להתפרש לכמה כיוונים. עברנו למנת פירות ים סורנטינה (עסקית 59 ₪) ופיצה רוסטיקו (עסקית 59 ₪). מנת פירות הים קדירתית, עם רוטב אדום שומי, כמה מולים גדולים במיוחד, כמה שרימפסונים, והרבה פרוסות קטנות של זרוע קלמרי. הרוטב מצויין, מתובל היטב, מוסיף המון לטעם הדגי של המולים שגם הם טובים מאוד, ונשאר מתון. מגיע איתו לחם, משביע ולא מעמיס.
הפיצה פשוטה, הגבינה בנדיבות, הבצק דק פריך. היא טעימה מאוד, ומשמח שחלק מהגבינה לא מותך לגמרי.

אירית היא גיסתי ואני מאוד אוהב אותה ומעריך אותה. כשנכנסה למשפחה הביאה איתה קסם וחיות. אני מספר לה על חיי והיא אומרת לי מה הגיוני ומה לא ואיך לקחת את הדברים. קצת עצות זוגיות, קצת עצות קריירה, קצת לדבר על האחיינית החדשה. השיחה הייתה רק המתנה לעוד אוכל. כי באמת ששמרנו מקום לעוד. אנחנו מרימים כוסית ומודים שבינתיים אנחנו ממש נהנים ושהאווירה נעימה.

פילה בקר ברוטב חמאה עם עשבי תיבול (עסקית 89 ₪) מגיע לשולחננו. התפשרנו זה עם זה על מדיום (יותר נכון, התפשרתי איתה. הייתי מעדיף מדיום-רייר).  מנת הפילה קטנה יחסית, אבל הבשר מאיכות מעולה. תפודים קטנים עשויים היטב מוגשים לצידו, בנדיבות. לצידו נוחת על שולחננו הפוזיטנו (עסקית 89 ₪) - מדובר במנת דניס בריאה של שני פילטים על מצע פלפלונים צבעוניים. המנה טעימה ועשירה במרקמים וטעמים עדינים.

תאמינו או לא, אבל נשאר לנו מקום לקינוח. בהתחלה לא ידענו שאנחנו רוצים, אבל המלצרית המוכשרת הביאה את הברמן שיספר לנו על ליקרים והוא נכנס גם לקינוחים ובסוף גם היא הצטרפה והסבירה מה מדהים באמת והשתכנענו שוב. לקחנו טירמיסו ועוגת שוקולד עם חלבה. שתיהן מנות גדולות. הטירמיסו אוורירי ועדין. עוגת השוקולד ממולאת בקרם, עליה כדור גלידת וניל וסביבו מלופפות שערות חלבה.
כל הסיפור מוקף ברוטב שוקולד סמיך, והכל מרקמים וטמפרטורות ומתיקויות שונות וטעמים אחרים, מצויין מצויין. עסקית מתוקה של קינוח וקפה יעלו 25 ₪ ובטח ששווה לבוא גם רק בשביל הקינוחים. אבל הנה, כאן היינו גרגרנים ונענשנו עם מכת סוכר. אוי אוי אוי. הדופק עולה. מניחים את השתייה. מדברים לאט ובכבדות כמה דקות. ואז רוצים לישון. לאורך כל הארוחה הקלילות והעדינות של המנות בלטה, מה שטוב כל כך בקיץ חם כל כך, והנה בסוף הארוחה כאילו מעולם לא היה דבר קל בעולם. ה-כל כ-בד. חייבים לפרוש...

נבוא שוב לרוסטיקו בבאזל. נהנינו מאוד והמקום ראוי למחמאות שהרעפנו עליו. השירות נעים ומסייע, הרכיבים של כל מנה איכותיים, הבישול מדוייק ועדין, המגוון רב, האווירה נעימה, יש איפה לחנות ויש איפה לקשור אופניים. מה עוד אפשר לבקש.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי