אוכל. שתייה. גבר. אישה

רבות דובר בקשר האלמותי שבין שני התחומים החשובים בחיינו. אוכל לא מכינים בלי אהבה זה ברור, אבל איך בדיוק משלבים אוכל בצורה מוצלחת עם האהבה שפתאום פלשה לנו לחיים כשפרפרי התעתוע הורסים את התיאבון? אילו מאכלים אפשר (בבקשה) לעקוף מימין בדייט ראשון ומביך ומה לעזאזל עושים עם השתיקה שמרחפת מעל לשולחן הזוגי שבחלל המסעדה וחוגגת 20 שנות נישואין? על סיטואציות מביכות ודילמות בפרקטיקה של היחסים הזוגיים.

תמיד הביך אותי לאכול מול מישהו שממש בא לי עליו. עד היום זכור לי דייט ראשון אליו הגעתי בטעות מורעבת. כמות המחשבות שחלפו בראשי כמעט הכניעו את הרעב. האם להזמין סלט מתחסד וללעוס בנגיסות איטיות (ולסבול מכל רגע כמו פולנייה טובה) או שמא להיות אמיתית (ולצאת בהמה) ולרדת על נתח סטייק עסיסי כאילו אנחנו מכירים כבר 10 שנים? (בלי לשכוח ללקק בסוף את האצבעות).

מכאן הדילמות רק הלכו והתגברו. איך בדיוק יכולתי להגיב כשהבחור הזמין את המנות של שנינו בעצמו באקט גברי טיפוסי של בעלות? האם זה חוקי לטעום גם מהצלחת שלו כשבירת קרח חיננית או שמא העניין יתפרש כבעיית גבולות קלה? ומתי לעצור עם האלכוהול המשחרר והמסחרר שעלול לסיים את הערב בצורה מביכה או עם שנינו (מהר מדי) באותה מיטה.
בל נשכח את המלצרית שאמנם הצילה פעמיים משתיקה מביכה אך לקינוח גם עשתה לו עיניים. לא אחשוף איך הסתיים הערב ואסתפק בלציין שנחקק כבלתי נשכח. ולאו דווקא כהברקה.

השף אודי אסרף מביסטרו ADAMA עובד בשנים האחרונות במטבחים פתוחים, מה שמותיר אותו חשוף ויזואלית ללקוחות ולסיטואציות המתרחשות במסעדה.
"אני נוהג להביט בקהל הלקוחות תוך כדי בחינת שביעות רצונם מהמנות, מהביס הראשון דרך הבעות פניהם המשתנות והתגובות. זו כשלעצמה חוויה קולינרית עצומה, אך לעיתים צדות עיניי גם זוג בפגישה ראשונה.
אי אפשר שלא להבחין בכך שזו הסיטואציה. ההתנהגות הטקסית שמלווה את הפגישה, התנועות ההססניות, השתיקה והחיוך הנבוך כשהפסטה מסתבכת בסכו"ם... והסלט! הסלט שתמיד מסבך את כולם... כמו תמיד עבדכם הנאמן מזהה את הבעיה ומייד מוצא פתרון:
שלב א' - חיש מהר אני ניגש לשולחן, מציג את עצמי, וממליץ בחום על מנות אחרות. פה מתחילה שבירת הקרח החיונית לפגישה הראשונה. הזוג מרגיש שהוא עובר חוויה משותפת לא רגילה כאשר השף יוצא אליהם ומתייחס אליהם באופן מיוחד.
שלב ב' - אני מזמין אותם לצ'ייסרים. אלכוהול הוא ללא ספק האמצעי המושלם לביטול התרגשות יתר, לשבירת מחסומים ולמצב רוח טוב!
שלב ג' - אמליץ על מנה סקסית, כזאת שאוכלים בידיים ושתעורר את התאווה הרצויה. פסטה זה כבד מדי וסטייק שמן מדי... עדיף מנה אינטימית שאפשר לאכול בידיים וביחד... דרך מדהימה לשבירת הקרח ולביטול הטקסיות.

מכאן הכל כבר בידיים שלהם, ואני? אני חוזר לאהבה הגדולה שלי...למטבח!"

לדעתו של אודי, המכשול הראשון שעומד בדרכו של הגבר לדייט מוצלח במסעדה, הוא המלצר. "לפי כל חוקי הטקס המלצר ניגש קודם לגבר ומציע לו לטעום מהיין. אם הגבר בלחץ או מתרגש הוא שוכח להציע לאישה ולוגם בעצמו את היין. לא צריך להיות הכי פמיניסטית בעולם כדי להתעצבן מכך שבחרו בשבילך. העניין משול בעיני לטסט: שמת חגורה, הסתכלת במראה, שמת רגל על הגז ותוך שנייה הבוחן שם ברקס. מכאן המבחן מתחיל לתפוס תאוצה.

המכשול הבא הצפוי להגיע, היא סוגיית "שנחלוק מנה ביחד?". אם הגבר יציע מנה עתירת שומן, זה יכול להעמיד את הבחורה במצב לא נעים לסרב, מצד שני, אם הוא הולך לכיוון דיאטטי מדי, היא עלולה להעלב מהרמיזה... תנו לה להציע, בקיצור!

יש גם את הקטע של הסכין והמזלג, כשאתה מגיע מוכן עם הגינונים שלך מהבית - מזלג בצד שמאל, סכין בצד ימין ופתאום הבחורה שמולך משלבת רגליים על השולחן, אוכלת עם מזלג בצד ימין וסכין בצד שמאל (או עם הידיים) ושוברת את כל הטקסיות שהתכוננת אליה.

אחת הסיטואציות המביכות מקוטלגת תחת הכותרת 'סימנים'. כשאתה מרים את המבט ומגלה שלבחורה יש סימנים של שמן או חרדל על הפנים. בהתחלה אתה לא מעיר ישר ומקווה בכל ליבך שהיא תשים לב ומהר. אחרי שעובר כ"כ הרבה זמן בו אתה מתלבט אם להגיד לה, יצא שאתה כבר זוכר אותה דקות ארוכות עם כתם דוחה על הפנים.

אם צלחת את דרכך עד לשלב הקינוח, כדאי שתפנים שמדובר ברושם הסופי שמשאירה הארוחה, והמומנטום שלה מקנה לה חשיבות רבה. לעולם אל תקבל את ההחלטה על הקינוח בעצמך. תן לבחורה לבחור בעצמה. אם תבחר אחד מהקינוחים הכבדים, או שהבחורה לא תיקח חלק בחוויה המתוקה או שהיא תאכל ותוך כדי תסביר לך כמה נזק זה עושה לה ואין יותר גרוע מאישה שנראית לך כ"כ מושלמת בתחילת הארוחה ועד הקינוח רגשי הנחיתות שלה צצים. את הצדדים הפחות מושלמים עדיף לגלות בשלב יותר מאוחר.

ולבסוף, שאלת הטיפ: אתה יכול להשאיר 10% אבל יש סיכוי גדול שתצא קמצן. מאידך, עם טיפ יומרני של 20% אחוז ומעלה תצא סתם פלצן ואם אתה כבר משאיר טיפ של מעל 20% כדאי לוודא שאין לך איזו סוברו 82' בחוץ, כי אז יצאת גם פלצן וגם תפרן. מומלץ להשאיר טיפ של 15% ולעולם לעולם לא לשים עשרות אגורות.

אז מה מזמינים, בשם האלוהים? אודי חסיד של מנות שאוכלים בידיים, כמו סושי למשל, אבל גם מולים יתאימו בול: גם אפרודיזיים וגם הכי סקסי לאכול אותם. אם כבר המלצות, קבלו מתכון סופר פשוט להכנה ומרשים ביותר.

מנה לאוהבים

500 גרם מולים טריים
50 גרם חמאה
1 מנגו חתוך לקוביות
10 עלים של נענע
1/4 כוס ציר דגים
1/2 כוס מרטיני
גרידה מקליפת תפוז אחד

מחממים מחבת עם מחצית מכמות החמאה, מכניסים את המולים למחבת ומערבבים כ-2 דקות.
מוסיפים מנגו, נענע ומרטיני ומערבבים.
מוסיפים ציר דגים, ממליחים ומפלפלים ומוסיפים את מחצית החמאה שנותרה. מכסים ומבשלים למשך 2 דקות.
מוזגים לתוך קערה ומפזרים את גרדת הלימון מלמעלה.

והכי הכי חשוב... אוכלים בידיים!

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי