על גינס וכוסות אחרות בדבלין

עבור האירים, פאב הוא לא פאב, הוא בעצם מרכז קהילתי. אחרי העבודה, קופצים עם החבר'ה והמשפחה, יושבים, שותים, משחקים, ורק אח"כ חוזרים הביתה. מבלי להתייחס להשלכות המוסריות של לשתות ליטרים של בירה בחברת המשפחה שלך, אני די בעד הרעיון. לו הייתי מנסה ליישם אותו בארץ, הייתי מתאכזב, כיוון שאף אחד פה לא מוציא את האף שלו מהבית לבילוי לפני תשע בלילה. ובגלל שבארץ אף אחד לא הולך לפאב ישירות אחרי העבודה שלו, בשעות הערב המוקדמות, שעות ה-Happy Hour אצלנו הן די עצובות.

אבל חוץ משעות הפעילות, לפאב האירי 'דבלין' שבהרצליה יש הרבה במשותף עם דבלין המקורית שבאירלנד. הריהוט בו לא רק קיבל עיצוב בהשראה אירית, הוא יובא משם ישירות: שולחנות האבירים, ריפודי המושבים וגומחות הישיבה המגונדרות יכלו באותה מידה לאכלס פאב אירי אמיתי.
כשהגענו ידידי הלא-אירי ואנוכי לפאב, הרגשנו כאילו היינו ממש באירלנד, אבל לא רק בזכות האווירה, אלא גם הודות למגוון המשוכלל של בירות הנמזגות מהחבית לכוסות של חצי ליטר ומעלה, ואולי זה בגלל שמעל הבר הועמד מסדר בקבוקי ויסקי מפואר. מסתבר שאותו בר שואב את בירותיו מחביות הטמונות במרתף קירור שתי קומות מתחת לאדמה.

וכך, המומים מול מבחר הברזים הנובעים ממעמקים, בירכנו על האפשרות לטעום מהבירה לפני שמזמינים ממנה כוס בנפח דלי קטן (אין לי דרך אחרת לתאר כוס של ליטר שלם). כמובן שבירת הדגל היא גינס, אולם אפשר למצוא שם בירות איכותיות נוספות. חלקן מוכרות, כמו סטלה, ווינשפן ו-לף, וחלקן פחות, כמו גורדון החזקה עם עשרת אחוזי האלכוהול שלה, או קסטיל רוז', עם טעם הדובדבנים המתפרע.
כבר אחרי סבב הטעימות, היינו צריכים להיזכר שלא מדובר בפאב מסתובב, אלא זה הראש שלנו, אולם זה לא מנע מאיתנו להמשיך: הרמנו לחיים, כשאני מניף חצי אדלווייס, בירת חיטה מחוכמת בכוס אלגנטית (26 ₪), ואילו חברי הכבר-קצת-יותר-אירי הניף מולי חצי גינס, המרענן הרשמי של אירלנד (26 ₪).

אבל לא על הבירה לבדה יבלה האדם. גם נשנושים זה חשוב, ולכן הזמנו ספייריבס לבן (95 ₪), שהיו 600 גרם של בשר משובח ברוטב הבית, ליד קלמרי (49 ₪), שהיו קריספי בחוץ, נימוחים בפנים, והוקפצו לפה טבולים ברוטב יוגורט, ואפילו מגה טוסט (45 ₪) - ערימת קוביות טוסט מגניבות שטובלות ברוטב מיונז-צ'ילי. המנות מתוכננות היטב להשתלב ליד בירה, אבל אולי בכמות כזו כבר לא מדובר בנשנוש. אחרי יום עבודה ארוך הגענו רעבים, ואסור חלילה לשתות על בטן ריקה (כי מי ששותה על בטן ריקה, מסיים את הלילה עם בטן ריקה).

לקינוח ביקשנו קצת וויסקי, כדי שנוכל לסגור את הערב בתחושה אירית אמיתית. מבצע הצ'ייסר מפנק בבושמילס, ג'יימסון או וויסקי הבית תמורת 14 ₪ בלבד! שוב הרמנו לחיים, הפעם כשאני מניף צ'ייסר בושמילס מכובד, וחברי השיכור-כמו-אירי הניף צ'ייסר של וויסקי הבית - פיימוס גראוס.

וכך, שבעים, עייפים ומרוצים מעצמנו, יצאנו לחפש מונית הביתה. השעה לא הייתה מאוחרת, ובכוונה תחילה הגענו מוקדם. גילינו ששעות הערב המוקדמות, אותן שעות הקרויות בפי העם Happy Hour, אולי לא הומות אדם, אבל הן בהחלט שמחות.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי