העסקית הלוהטת של גורדו

החום שתקף אותנו בדרך ל'גורדו' היה בלתי נסבל. "אם אין שם חדר פנימי עם מזגן", נשבע הבחור נוטף הזיעה, "אני מטביע את עצמי בים". רציתי לחזק את ידו בשתיקה גברית, אך הלחות לא עודדה מגע פיזי. במקום זה היישרתי מבט אל משקפי השמש שלו, וקיוויתי לטוב.
ובכן, יש בגורדו חדר פנימי, אבל הוא לא בשימוש רוב הזמן ומיועד בעיקר לאירועים הנערכים כאן מדי פעם. לעומת זאת הרוח שמגיעה מהים - כך סיפר לנו רועי, מנהל האירועים הלבבי - נלכדת במלון רנסנס שממזרח לחוף, ומוחזרת משם היישר אל המסעדה. התיאוריה המדעית נשמעה לנו מפוקפקת משהו, אולם משבים עזים ומרעננים אכן שברו את החמסין וערערו את הספקנות.

באמת נעים במרפסת העץ הרחבה של גורדו. ספות לבנות ונוחות מזמינות השתרעות עם כוס בירה, ואם תגיעו בשעת שקיעה יש לכם סיכוי טוב לשמוע הופעה חיה של מוזיקה ברזילאית, בוסה נובה או ג'אז. אנחנו לא הגענו בשקיעה, כי אם בעת העסקית, המוגשת כאן עד שש בערב, וכוללת, מלבד עיקרית ב-49 או 69 ₪, גם מנה ראשונה לבחירה, לחם ושתייה קלה או כוס בירה. בחרנו לפתוח בטובורג, אשר הוגשה בכוס על רגל וציננה אותנו לקראת הבאות.

אור, המלצרית המתוקה שחלשה לבדה על המסעדה, המליצה על שתיים מהראשונות ואנחנו שמענו בקולה. קרפצ'ו חציל קליל בשבילו, תובל בבלסמי ובמלח גס, וכלל עגבניות טריות ומיובשות וקוביות גבינת פטה שהוגשה בצד, לבקשתו. טעים. המנה שלי הייתה נפלאה ממש. סביצ'ה בורי שהכיל פיסות של דג בכבישה עוקצנית ומצוינת, נבטים שונים, גפרורי צנונית ובצל סגול. מנה מנצחת.

אור התבוננה בכוסות הבירה שלנו שלא נראו לה כנראה מספקות מבחינה אלכוהולית, ופסקה שאנחנו חייבים לטעום את הקוקטיילים המיוחדים שלהם. "אתה חושב שנעמוד בזה"? לחשתי לבחור שעוד צריך לעבוד היום. "תהיי חזקה", הוא אמר באומץ, והזמין לפי המלצתה של אור 'סאב זירו' (44 ₪) - קוקטייל על בסיס סורבה אננס, עם אבסולוט אפרסק ושוט של קוקוס. אני קיבלתי קוקטייל המכונה 'קונגה' (44 ₪) - סורבה תות עם פינקולדה. שני המשקאות היו מעולים, אפילו עבור סרבני קוקטיילים שכמונו, ויעידו על כך הבירות שנותרו מבוישות בצד.

המשכנו לעיקריות בשתי רמות המחיר השונות של העסקית. עבורי - שכבר האמנתי לחלוטין לכל מה שאור אומרת - הוזמן פילה בורי (עסקית ב-69 ₪). הגיעה מנה לא גדולה של דג עם עור פריך, על מצע של כרובית טעימה וקרם ברוקולי, ושני גבעולי אספרגוס מעל. הבחור, לעומת זאת, ראה שניצל בתפריט העסקית ב-49 ₪, ויותר אי אפשר היה לדבר איתו. גם נסיונות השכנוע מצד אור שינסה משהו מיוחד יותר כמו שרימפס באוזו, נתקלו בחומה בצורה. השניצל היה דק וגדול, והוגש עם כמות נדיבה של צ'יפס דקים.

בשלב זה שקענו מובסים בספה הלבנה, אך לא אישה כאור תניח לנו ללכת בלי קינוח. ביקשנו סופלה שוקולד (28 ₪) וקיבלנו מנה קטנה (כמו שקינוחים צריכים להיות לדעתי) של סופלה מצוין בליווי גלידת וניל. מהמטבח שוגר אלינו קינוח נוסף - עוגת קראמבל תפוחים (28 ₪), ששילבה פיסות תפוח שבושלו ארוכות ביין, עם פירורים פריכים וגלידת ווניל.

היתרון הגדול של גורדו מלבד האוכל הטוב, הוא המיקום הסמוך לים ועם זאת מוגבה ממנו, באופן שמונע חדירת חול לצלחת. אך הלוקיישן המוצלח אינו יכול להגן על סועדים שבעים ומסוחררים כמונו מן הגיהינום שהכה עת יצאנו מהמתחם האוורירי של המסעדה, היישר אל מיליון המעלות שמסביב. מומלץ להגיע בעירום מלא.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי