הרבה מקום בלב

פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים, בעיר לא רחוקה, אי שם בפרדס משותף טובל בגן ירק, קמה ממלכה קסומה ובה מאפים מהטאבון, כיסי רביולי תפוחים ונתחי בשר מפרות מבכירות, אשר הסירו מעל האנשים את קללת היום יום.

הלכתי עם רעייתי לאכול ב'מקום בלב' אשר ברעננה והרגשנו כאילו אנחנו נשאבים אל תוך עולם האגדות, אל חצר פורחת עם מים זורמים שבהם משתכשכים בהנאה דגים צבעוניים וצפרדעים מקרקרות. המארחת קאי (ראשי התיבות :קדושי ארץ ישראל) קיבלה אותנו בכניסה אל הגן והובילה אותנו בשביל הטובל בשיחים מטפסים ועצים מלבלבים, בין שולחנות עץ רחבים וכסאות ברזל מעוטרי סלסולים, עד לשולחננו הקט עליו המתין בסבלנות נר בוער. מעלינו התנשאה אל-על צמרתו הגבוהה של עץ זית בוגר שהתקשטה בכדורים מאירים. מוסיקת ג'אז רכה ושירי בוסה נובה קצביים רחפו באוויר כשאשתי מלמלה: "היינו צריכים להתחתן כאן"... טוב, האמת היא שכנראה ביקרנו שם לפני כעשור, כשהם היו בתחילת הדרך. היום נשאר רק להצטער על כך שלא התחתנו שם.

לגמנו מרגריטה קלאסית ולימונית (32 ₪) ומרגריטה על בסיס תותים (32 ₪). בהזמנה של צמד מרגריטות המחיר מתכווץ ל-50 ₪... שתיהן היו מוצלחות ביותר ושתיהן עזרו לכישוף שהטיל עלינו המקום להדק בנו את אחיזתו.
טעמנו מסופלה התרד (36 ₪) שהיה פחות סופלה ויותר מאפה מעולה מתרד שתוכו גבינות עזים ברוטב של עגבניות, שום ובזיליקום; חציל בלאדי (39 ₪) שנצלה בטאבון הוגש בטחינה עם עדשים וחמוציות, והיה ללא ספק טעים ושונה מכל חציל בטחינה שפגשתי לפניו; פטריות פורטבלו עם קוקטייל גבינות (41 ₪) היו תענוג אמיתי שנגמר בטרם עת ולחמעג'ון של בשר קצוץ עם צנוברים (35 ₪) שהוגש עם צלוחית של יוגורט, עשה כבוד לארצות המוצא שלו. צמד קינוחים עשו את הדרך מהמטבח אל השולחן הסמוך לנו ברינה ובזיקוק. מזל טוב ומחיאות כפיים.

במקום בלב מגדלים את כל עשבי התיבול ואת מרבית הירקות שהם צורכים. לא הייתה מנה שתייצג יותר נאמנה את גינת הירק מאשר מאפה רול עזים (62 ₪) שבה חצילים ופלפלים נעטפו בבצק שנע על הגבול הדק שבין בצק פילו לפיתה דרוזית. בעצה אחת עם המלצר החלטנו לקרוא לו בצק פאטמה, על שם האישה שמיצרת אותו; במנת הרביולי פורטבלו, חצילים וקשקבל (62 ₪) נחו כריות קטנות של אושר, מרובעות ומדויקות ברוטב שמנת ויין לבן ונשאבו עד תום כפיצוחים בעוד ערב של ליגת האלופות; היה גם אנטרקוט של פרה מבכירה (109 ₪) כלומר פרה בוגרת שכבר ראתה עולם עד שהגיעה לרגע בו היא צריכה לראות צלחת. הבשר הוגש ברוטב יין והיה עשיר בטעמים, אדום במידה ועסיסי לרוב, או בקיצור, ט-ע-י-ם; דג לברק (98 ₪) טרי ומשובח נאפה בשלמותו בטאבון עם עשבים בבטנו ונפרד בקלילות מאידרתו. הן האנטרקוט והן הדג הוגשו בעושר רב עם מבחר של ירקות צלויים מהגינה.
באמצע הדרך, בערך, אשתי הניחה את המזלג באפיסת כוחות והשאירה אותי להתמודד עם הלברק והאנטרקוט. לא היה להם סיכוי.

לקינוח לקחנו עוגת פררו רושה מצוינת (38 ₪) ופאי תותים (38 ₪, בטח האחרונים לעונה) עם מוס שוקולד לבן שקושטו בפרחי גרניום ובפסי רוטב פירות יער ורוטב פסיפלורה-נענע. חתמנו את הארוחה בקנקן של חליטת לימונית ולואיזה (24 ₪) ובאספרסו קצר (10 ₪).

לפני שיצאנו שמענו על העסקיות המפתות שמוגשות בימים א'-ה' בשעות 12:00-16:00 ומציעות מזנון חופשי של מנות ראשונות ומבחר נאה של מנות עיקריות מהתפריט ב-69 ₪, לצד מרגריטות ב-16 ₪. השירות היה מקצועי וקשוב (ד"ש למנהל המשמרת ההורס, יונתן) ויצאתי עם תחושה שזכינו לאירוח מושלם. אמרנו ביי לקאי, והצפרדעים קרקרו לנו לשלום. יצאנו עם מקום חדש בלב ובלי מקום בבטן.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי