ב'קפנטו' הייתי לא מעט פעמים בעבר. זה בדיוק מסוג המקומות שנותנים לי תחושת ביטחון, כזו שבמסגרתה אני מזמין מה שמתחשק ויודע תמיד שאקבל מנה טרייה, טעימה ודומה להפליא לזו שהייתי מקבל אם הייתי מזמין בכל סניף אחר. במדינה שבה על כל שני אזרחים בממוצע יש שלוש רשתות של בתי קפה, לא פשוט להיות סמן ימני של איכות לאורך כל כך הרבה זמן. בקפנטו איכשהו זה עובד. השבוע אספתי את אחי גיל ונסענו לסניף החדש של הרשת לנסות להבין איך ולמה.
ארבעים דקות חיפשתי חניה ברחוב בן גוריון בתל אביב. בסוף זה קרה ומצאתי בכחול לבן דהוי דהוי שמגיע בקושי עד אמצע הרכב. השעה שעת ערב מאוחרת, מה שמפחית אפילו יותר את הסיכוי לקנס (עאלק). סניף קפנטו בבן גוריון לא מלא ואנו נעזרים בריקנות היחסית כדי להתפעם מהעיצוב המושקע במקום. תפסנו שולחן זוגי והתפנינו להזמין. החלטנו ביחד לנסות דווקא מנות של נטו שטרם ניסינו בעבר. לפיכך, ובמסגרת מאמץ פתטי נוסף שלי להתחיל בדיאטה, לקחתי סלט ברצלונה (46 ₪). הסלט כלל רצועות חזה עוף - שיכולתי לבחור אם יהיו ברוטב על בסיס שמן זית, בוטנים וקארי או דבש וג'ינג'ר. הלכתי על האחרון. מתחת לעוף כיכבו פלפלים מוקפצים, חסה מעורבת, עלי רוקט, עגבניות שרי, אגוזי מלך ובצל סגול. הירקות נעטפו במיץ לימון ושמן זית סטנדרטיים ונטולי מעוף, שהיוו קונטרסט מובהק ליצירתיות הכייפית שהציע הרוטב. בשורה התחתונה זה לא גרע מהסלט הטעים והעשיר.
גיל לקח טורטייה אלסקאית. הטורטייה תפריד את מי שיזמין אותה מ-40 שקלים ולפי כמות הדג בפנים היא תפריד גם לפחות שלושה גורי סלמון מאימם. בתוך הטורטייה גבינת שמנת עגבניה וצלפים. גם פה אין הפתעות. מנה מכובדת בגודלה ומשובחת בטעמה. שנינו הופתענו מאד לגלות שהגיעה בלי ליווי של סלט קטן בצלחת הגדולה שהוגשה בה, או כל ליווי נחמד אחר, זה היה יותר ממתבקש.
שנינו לקחנו מיץ טבעי - אני גזר וגיל תפוזים (14 ₪ לכוס) - שנסחט במקום והיה מצוין. לקינוח עוגת גבינה פירורים (30 ₪) ושתי כוסות הפוך קטן (12 ₪ האחת). הקפה של נטו, נו, בוא נאמר שיש כיסוי לשם של הרשת. תענוג קרמי מושלם לאוהבי קפה איכותי.
כצפוי, אין הפתעות כשמדובר בקפנטו, ולי זה עושה תחושה מצוינת. מעין תו תקן כזה של איכות מתמדת. הוסיפו לזה את האווירה במקום החדש ועשיתם לי חשק עז לחזור לשם באחד מימי השישי הקרובים לרביצת צהריים בשמש. בכל הקשור לחניה, גם שם אין הפתעות, ונראה שהתמדה לא חסרה גם בעיריית תל אביב. אם מישהו במחלקת החניה קורא את השורות האלה, עשו לעצמכם טובה ופשוט תצמידו לי פקח אישי, אנחנו נכיר, אני אדווח לו מיוזמתי כשחניתי על המדרכה והוא ישלח לי את הדו"ח בדואר. פעם בחודש ניפגש לסגור חשבון ואני פשוט אעביר לו את כל המשכורת שלי. יהיה כיף. אולי אפילו נשב על איזה סלט ברצלונה בקפנטו.
* הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת