קורות הגמל המרקד

נתחיל בגילוי נאות: עד לפני שנתיים-שלוש לא אהבתי בירה. ובאמת שרציתי לאהוב. הסתכלתי על חבריי לוגמים להם בהנאה את המשקה הקר-קר הזה, ורק אני תקועה עם היי-בול של וודקה מהולה במשהו. אבל, חלפו הימים ועברו השנים, והצלחתי לחנך את עצמי לאהוב את השיכר המריר, ומאז קשה לי להיפרד.

אל 'דאנסינג כאמל' הלכנו חברתי פ' ואנוכי. פ' היא שותפה ראויה לאלכוהול בכלל ולבירה בפרט, וסמכתי עליה שתהיה לי לחברה איכותית ומקצועית בתחום. הגענו אל רחוב התעשייה בשעת ערב מוקדמת יחסית, צעדנו ברחוב הלא מטופח, ונזכרתי כמה אני אוהבת את החלקים היותר קשוחים של העיר. משהו בהם מרגיש לי אמיתי יותר.

נכנסנו ל'היכל הגמל', כפי שמבשלת הבוטיק התל אביבית זכתה להיקרא בפי ומצאנו חלל עם תקרה גבוהה, בר לא גדול בצורת חית, בר נוסף במרכז החלל ועוד שולחנות פזורים בהיכל. התיישבנו על הבר המרכזי ובחנו את התפריט בעיון. לא לקח הרבה זמן להבחין (או יותר נכון לשמוע) שרוב הסובבים משיחים באנגלית. כיף, קפיצה קטנה לחו"ל במרחק 10 דקות הליכה מהבית. 

היצע הבירות של המקום מרשים ומגוון וכולל הרבה בירות לא שגרתיות. התלבטנו באיזו כיוון ללכת ואז גילינו בתפריט את ההברקה - 'לטעום מהגמל' - 6 כוסות בירה ממבחר הבירות של המבשלה (60 ₪). הזמנו בשמחה את הטעימה ועל הבר לפנינו הונחו 6 כוסות בירה בשישה גוונים נפלאים של צבעוניות:

 Hefe wit- בירה בסגנון בלגי מתובלת בתפוז וזרעי כוסברה (5% אלכוהול), American Pale Ale -  בירה בעל ריכוז אלכוהול נמוך (יחסית) בארומת אשכוליות ולימון (5% אלכוהול), Indian Pale Ale - בירה אדמדמה, בעלת גוף ומתקתקה, הודות לסילאן שבה (7.25 % אלכוהול), Midnight Stout - בירה שחורה מעודנת עם ארומת קפה ושוקולד (5% אלכוהול), 613 - על שום תרי"ג מצוות, שמתובלת ברימונים (5.2% אלכוהול) ו-Cherry Vanilla Stout - בירה בשילוב דובדבנים שחורים (5-5.5% אלכוהול). מלבד המבחר המרשים שלעיל, תמיד ישנן 2-3 בירות עונתיות המיוצרות בהתאם למרכיבים עונתיים שונים.

על מנת למלא את הבטן גם בקצת מוצקים, בחרנו ב'דואט נקניקייה' - היא רגילה, אני חריפה, המוגש עם סלט כרוב כבוש, חמוצים, סלט קולסלאו ומבחר רטבים (45 ₪). עלינו זה היה קצת גדול, אך חשוב שתדעו שהמקום מציע גם מבחר של סנדוויצ'ים איכותיים (45 ₪) המכילים 300 גרם בשר איכותי כמו קורנדביף או רוסטביף וקרויים על שם רחובות מרכזיים בתל אביב (כריך אלנבי, הירקון, אבן גבירול ועוד..).

דיוויד כהן הבעלים, האיש והבנדנה, התיישב איתנו וסיפר קצת על המקום. אני לא הבנתי למה בחור אמריקאי בוחר להקים מבשלת בירה, ודווקא בארץ הקודש. דיוויד סיפר איך התשוקה שלו לבירה נולדה לפני כ-20 שנה, כשסצנת המבשלות הקטנות פרחה בחוף המזרחי של ארה"ב, ומאז הוא התאהב ברעיון, ולאחר שעשה עלייה החליט להגשים את חלומו ולפתוח מבשלת בירה בארץ.

דיוויד מספר שהמטרה שלו היא לייצר בירה מרגשת, כזו שתגרום לאנשים לחשוב ולחייך. והייחודיות שבגמל המרקד הוא השילוב של שלל התבלינים, עשבי התיבול והפירות שגדלים כאן בארץ, שלא שולבו בייצור בירות קודם לכן. הוא שואף לייחד את הבירה הישראלית מכל בירה אחרת בעולם.

והשם, בטח גם אתם תוהים לגביו ולא יכולתי שלא לשאול למקורו. דיוויד סיפר לי שישנו סיפור אודות הרב נאג'רה (כן, ההוא שיש רחוב על שמו) שחייו ניצלו בזכות מעגל גמלים מרקדים שרקדו סביבו. דיוויד התאהב בסיפור והחליט שכך יקרא למקום. אני התאהבתי בגמל.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי