העם בחר, קפה נואר

יום ראשון הוא יום שבדרך כלל שנוא על הבריות. גם עליי, הסיבות מובנות. אבל כשמגיע הערב של אותו יום מאוס, האנרגיות משתפרות, עוד אחד שכזה חלף לו ושרדנו. באותו יום ראשון מסוים השמחה הייתה כפולה - קבעתי עם א', חבר ותיק, מפגש בר ב'קפה נואר'. כבר השם הכניס אותי לאווירה חו"לניקית, בשילוב הרוח האביבית שבחוץ (יששש! טי שירט בערב!) היה ברור שזה הולך להיות ערב נפלא. לא שיערתי עד כמה.

א', כמיטב המסורת, איחר. מכירה אותו כבר מספיק שנים כדי לא להתרגז. ניצלתי את הזמן עד בואו בישיבה על הבר והתבוננות. הפעם לא באנשים (ההתבוננות החביבה עליי) אלא דווקא על המקום, מנסה לנטרל אותו מהיפים והיפות בכל הגילאים שישבו בו למכביר. האווירה בכללה אווירה חומה: ריהוט עץ משובח, ארון יין גבוה שמכיל אין ספור מדפים ומגירות (הייתי סקרנית מה יש בהן, אבל התביישתי לשאול או לפתוח), מדפים עם אוסף פריטים מוקפד ותאורה נכונה, כאילו מישהו עבר ומדד נורה נורה והתאים את האלומה והפיזור הנכון. אני אוהבת מקומות שמשקיעים בכל החבילה. אין על אווירה טובה להשלמת החוויה.

הו! הנה א' הגיע. כבר לא נפגשנו זמן מה והיה לנו המון להשלים... הברמנית החביבה (והסופר מקצועית, כך יתברר בהמשך) הבינה שהיא בעיצומה של פגישה מרגשת ונתנה לנו את הזמן להתרגל אחד לשנייה. אחרי השלמת הפערים (שהשתיקה יפה להם) הגענו לדבר עצמו.
שנינו חובבי אלכוהול וכך פתחנו את הערב עם מרטיני קלאסי לא' (38 ₪), שביקש אותו דווקא על בסיס וודקה (אחרי שרינת הברמנית טרחה לשאול איך נרצה אותו. לא כל ברמן בעיר טורח). אני בחרתי בקוקטייל 'קונדוליסה' - קמפרי, שנאפס אפרסק, קרנברי ואשכוליות (38 ₪) ששבה את ליבי מיד כשראיתי את שמו. גם המרכיבים התאימו (והטעימו) לי, אבל השם היה מנצח ומיד עורר בי געגועים עזים לסדרה 'הבית הלבן' ולחוכמתו של טובי. להשלמת השיק של קונדוליסה, היא הוגשה בכוס שנראית פשוטה, אבל יפיפייה ומלאת אופי.. אחח, קונדי! אין כמוך!

עם האלכוהול בא התיאבון, אז ביקשנו לנשנש קלמרי צרוב על הפלנצ'ה (56 ₪) שהוגש על מצע של גרגרי חומוס עם שלל עשבי תיבול. הקלמרי היה טרי ועשוי בדיוק במידה הנכונה, והשילוב הלא מקובל עם החומוס ואסופת עשבי התיבול, הפכו את המנה למעניינת במיוחד.
עוד התפנקנו במנת ספיישל שהוגשה באותו יום - בהמלצת הברמנית שמבינה באלכוהול כמו שציינתי, אך לא פחות באוכל, כך הסתבר - ארטישוק צלוי על הגריל ממולא בסלט שרימפס עם יוגורט כבשים ועלים (43 ₪). הארטישוק הוא אחד מהירקות החביבים עליי, אבל בגלל פחד-ילדות מאותן "שערות" שהוא מכיל בתוכו, כשכבר אני טורחת לבשל אותו, רובו מושלך אל הפח, ליתר ביטחון. עכשיו לא רק שהוא הופיע במלוא תפארתו, חצוי ומכיל את כל הטוב הזה, יכולתי גם ליהנות מכל חלקיו. מי שטיפל בו יודע איך לעשות את זה.
האמת? קצת חששנו משילוב המרכיבים, אבל התוצאה הייתה יותר ממושלמת, והצלחת הריקה שהותרנו העידה על כך. לקחנו גם סלט שורשים עם ירקות שורש, גבינת סנט מור, פרמזן וקרוטונים (46 ₪). אמנם אני מכירה אותו כבר שנים, אבל גם הפעם השילוב המנצח של כל מרכיביו - שכאילו הפכו לאחד עם שלל משחקי טעמים בפה - היה תענוג.

שלושת המנות עשו אותנו עליזים במיוחד. כמובן שגם לאלכוהול היה תפקיד בסיפור והחלטנו שהיום מתפנקים - הולכים על שני חטאים ולא אחד. בחרנו בקרם ברולה (34 ₪) שכמו בוס הוא יכול להיות מושלם או סיוט מהלך. שמחנו לגלות שהוא הוכיח שהוא הראשון, ובטארט טאטן בננות (38 ₪) שלא חשבנו בכלל כאופציה, אבל רינת הברמנית נשבעה שהוא הכי טוב שיש. ושוב רינת צדקה. שילוב של בצק, בננות והמון מתוק, על כל זה כדור גלידת וניל משובחת. אין ספק - חטאנו ובגדול וגם נהנינו מכל רגע.

לליווי המתוק הזה, היינו חייבים קצת ביטר לגרון. א' בחר בבליני - קאווה, מונין אפרסק ומיץ אפרסק (31 ₪), למרות שחשש ממתיקות יתר, אבל רינת הבטיחה שתעשה אותו לא מתוק מדי (וראו זה פלא, גם קיימה!). ואילו אני שמרתי אמונים לקונדי אהובתי וביקשתי עוד סיבוב איתה. 

מדושני עונג וקלוריות, סיימנו ארוחה לתפארת מדינת ישראל (בכל זאת יום העצמאות בסביבה) והרמנו כוסית לחיים. א' בחר בוודקה סטולי (16 ₪) כי תמיד בסוף הוא חוזר לזה, ואני ברמזוטי (28 ₪) אליו התגעגעתי.
לאחר פרידה מרגשת עם הבטחה שעוד נשוב, הידסנו אל הרחוב עם תחושה נעימה ורגועה בבטן אבל עם משהו לא פתור עד הסוף בראש... היכול להיות שהיינו בקפה נואר ולא אכלנו את "השניצל של המדינה"? אותה מנה שב-12 שנות פעילות המקום קנתה לה כל כך הרבה מעריצים ואוהבים?!

תתפלאו, יכול להיות, אבל יש לזה הסבר ואפילו הגיוני. לנואר (בפי העם) יש שירות משלוחים על טהרת השניצלים, מעתה לא עוד "יו! אני/אנחנו משתוקק/ים לשניצל של נואר אבל אין לנו כוח לצאת מהבית"... חיוג אחד קטן ומרבד הקסמים הטעים טעים הזה בדרך אליכם. א' ואנוכי קבענו שבקרוב נחגוג שוב עם המעדן הזה בפורמט טריינינג ונעלי בית. תענוג!

* הכותבת הייתה אורחת המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי