האלה דיאנה

משחר ילדותי הסעירה אלת הצייד דיאנה את דמיוני בגזרתה הדקה ובהבעה ההרפתקנית שעל פניה. בכל מוזיאון בו ביקרתי, נמשכתי לאגף הפסלים הרומים שם ניצבה מסותתת בשיש אהובתי, בידה האחת גדי שלא שפר גורלו ובשניה קשת ציידים. אולי בשל כך התחבבה עלי העיר נצרת, עיר אשר במרכזה תוכלו למצוא מסעדות, מאפיות ושרותי כביסה העונות כולן לשם דיאנה.

השבוע הוזמנתי לנצרת לביקור בסניף החדש של מסעדת 'דיאנה' הידועה בנפלאות בשר הטלה ובבישול הערבי המסורתי של תבשיליה. הסניף הוקם בשכונת אל-מוטראן בקומת הכניסה למלון, סמוך לכנסיית הבשורה. למסעדה עיצוב מודרני עם ניצוץ מזרחי - באולם רחב ולו חלון הפונה אל המטבח המשוכלל ניצבים שולחנות עץ כהים וכסאות תואמים, עליהם ערוכות כוסות יין מבהיקות, מפיות וסכו"ם. ארון עץ ובו מאות בקבוקי יין ולצידו בר משקאות רחב ומצוייד היטב, מעניקים חמימות, וברקע מוזיקה יוונית עם לחנים בעברית, בערבית וביוונית.

התיישבנו אל מול חלון האדירים הפונה המטבחה כדי לצפות במתרחש בו בעת האכילה. בזמן שחככנו בדעתנו אילו מנות נזמין, התמלא שולחננו הרחב בשפע מעורר הערצה של סלטי ירקות טריים נוצצים בשמן זית ולצידם הוגשו פיתות אפויות בטאבון עם שומשום, זעתר וקצח. למען הסדר הטוב, וכדי שאוכל לספר בצורה קוהרנטית על הסלטים הרבים, ערכנו את הסלטים על השולחן לפי סוגים: בטור הראשון ספרנו שלושה סלטי חצילים - האחד בטחינה, השני עם פלפלים והשלישי גדוש בשום וכוסברה; בטור השני ערכנו את הסלטים מבוססי הטחינה הנפלאה (כרובית, קשואים, פלאפל); בטור השלישי את אלו שבסיסם הוא לבנה עיזים חמצמץ ועשיר (גבעולי חרדל, סלק) ובטור האחרון את כל הסלטים האחרים - סלטי עלי בר שנקטפו בהרי הגליל, סלק אבוקדו בלימון, סלט גזר מסעיר וסלט טורקי עוקצני. מעל כולם התנשא בהוד והדר סלט חומוס שהוכרז על ידינו בפה מלא כמלך החומוס העולמי. שפע הסלטים הפנומנלי הזה מוגש תמורת 60 ₪ לזוג.
בנוסף הזמנו לפתיח מנת שרימפס מצויינת בשמן זית, שום וטימין אשר העמיקו את הטעם הטבעי של השרימפס הטריים (105 ₪) וטעמנו גם מנת קלמרי מדויקת בטמפורה דקיקה עם לימון ועלי רוקט (90 ₪).

אני מרגיש צורך להדגיש כי למעשה בשלב הזה של הארוחה הרגשנו שנינו מלאים, ומכאן ואילך כל מה שנאכל היה למטרת הנאה צרופה, שהרי מן הראוי שביקור בדיאנה יכלול טלה. חשוב להבהיר למי שעוד לא התמזל מזלו לסעוד בדיאנה, כי הטלה בדיאנה הוא נשגב מכל הטלאים. הסוד טמון בבחירה דקדקנית של טלאים המוכלאים בין זן בלאדי לזן מרינו ומהתזונה הייחודית הניתנת לעדרים המיועדים לרשת המסעדות. כאשר הבשר מאוד איכותי, אין צורך להתאמץ כדי לעשות ממנו מעדן, והטיפול העדין והמקצועי בעת הבישול שומר על הטעם העדין והמלכותי של הבשר המובחר הזה.

פצחנו בשיפודים של פילה טלה (125 ₪). הנתחים הוגשו במידת צליה מדיום, מתובלים במעט פלפל ומלח גס, והשאירו אותי ואת ידידי הטוב נפעמים. עוד הזמנו קבב טלה טחון גס במאכלת עם צנוברים  ופטרוזילה (75 ₪). הקבב הולבש על מקלות קינמון, מהם ספג ניחוח עמוק ומשכר. גם כאן מידת הצלייה היתה כזו שתיתן מעטפת פריכה ותגיר חלק מהשומן אל פני השטח, אך תשמור על העסיסיות ועל צבע ארגמני בתוך הקציץ. הוספנו לחשבון בקבוק של יין אדום ששמו 'מסע ישראלי' מיקב ויתקין (100 ₪). היין מורכב מענבי סירה, קברנה פראנק וקריניאן, מיושן בחביות עץ אלון צרפתי עם ניחוח ונילי וניחן בגוף בינוני ובעפיצות נעימה שהשתלבה טוב עם בשר הכבש העסיסי.

מאחר ודיאנה מפורסמת בצלעות הכבש, חשנו חובה מקצועית לטעום גם אותן (105 ₪). 4 צלעות ורדרדות על מצע של מג'דרה פריכה הגיעו והיו סיומת מענגת לזלילת הבשר שתיצרב בזכרוני לעד כחוויה של התעלות גשמית. נותרנו לשבת עוד שעה ארוכה, לוגמים מעט יין, מעט מים קרים ושוב מן היין, מבט זגוגי ומאושר על פנינו. שבעים ומאושרים, טרם קינחנו בקפה איטלקי סמיך ועתיר ארומה (6 ₪) ואיתו כנאפה מחופת אגוזי מלך מגבינת עיזים (50 ₪ לכנפה זוגית המתאימה לארבעה), ניצתה בי הסקרנות באשר לתפוצה הנרחבת של השם דיאנה בנצרת.

בירור קצר גילה כי בשנת 1959 נפתח במרכז העיר קולנוע ושמו, כמה מפתיע, דיאנה. העיר צהלה ושמחה, צבאה על הפתחים והתאהבה במסך הכסף. כל חנות שנפתחה באותו הרחוב רצתה לרכב על ההצלחה: בין אם היתה זו מסעדה, אטליז או מכבסה - נקראה החנות על שם הקולנוע הנערץ. לצד הקולנוע פתח סדרן שעבד בו, דוכן קטן ובו מכר ליוצאים רעבים מסרט, שיפוד כבש בלאפה. הדוכן זכה להצלחה מסחררת, ולאחר שהקולנוע נסגר, התרחב והחל להתפרסם בבשר הכבש הנפלא שלו. וכל השאר, רבותיי, כתוב בספרי ההסטוריה. 

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי