זוכרים את הימים בהם בר-מסעדה היה צורת הבילוי השכיחה בארץ הקודש ומסעדות רבות הצטיינו בשילוב העדין הזה בין העולם הקולינרי של שעות האור לבין העולם האלכוהולי הלילי? לא זוכרים? אולי מכיוון שמעולם לא היו ימים כאלה, כלומר, לא היו טרם הופעתו של בר המסעדה 'טאטי לופט', ועתה כשנטע שורשיו ביהוד, אפשר להימנע מהבחירה המציקה בין: "מותק, בא לי היום לאכול טוב" "אבל מאמי...אמרנו שנצא לשתות", כי מי אמר גם וגם ולא קיבל?!
כבר כשעומדים בפתחו של המקום (אגב, בכדי להגיע לא צריך להיאבק על מקום חנייה עם כל תושבי העיר הרעבים, יתרון משמעותי למיקום המרכזי אך יחד עם זאת פריפריאלי) מבינים כי הבעלים ביקשו ליצור מונטאז' של השראות ממטרופולינים גדולים בעולם - פריז, ניו יורק, סן פרנסיסקו וכמובן, בל נשכח, תל אביב - כולם נתנו אותותיהם בחלל העצום (900 מ"ר לערך) שעוצב בקפידה בכדי לתת מענה לצרכיו של הקהל המתוחכם.
החל מהבר המרובע והעמוס, אשר מלבד היותו מרווח ומאובזר למכביר, מאפשר ליושביו תצפית רחבה על כל המתחם, דרך אפשרויות הישיבה המגוונות (ספות, כיסאות, בר, אזור ישיבה בחוץ וקומת גלריה עליונה לאירועים), התאורה החמה, הסאונד העדין שאיפשר באמת לשמוע את בן זוגי (יתרון שלמדתי להוקיר לאחר אינספור ברים תל אביביים רועשים), תוספות העיצוב המושקעות: מראות גדולות ובניית לבנים אירופאית וכלה בצוות המקצועי והתפריט הרב תרבותי הכולל השפעות מהמטבח הצרפתי, האמריקאי, האיטלקי, הים תיכוני ועוד כהנה וכהנה מטבחים ואפשרויות גסטרונומיות, נראה כי בטאטי לופט חשבו על הכול.
למעשה, הקונספט של המסעדה כביסטרו בר איטלקי- ים תיכוני עם קונדיטוריה ומאפיה הצמודה לו, מרמז אף הוא על היותה מפלט עבור סוגים שונים של לקוחות, בין אם הם מבקשים ללגום כוס יין או בירה, לנשנש טאפאסים או לרכוש חטאים אסורים הביתה מהקונדיטוריה/ מאפיה הצמודה, ובין אם הם מבקשים לסעוד את ליבם בארוחה מלאה. אני ובן זוגי ביקשנו קצת מזה וקצת מזה.
שעת הערב בשילוב עם אופי הבילוי (דייט) הכריעו את אזור הישיבה, הבר, ואת יריית הפתיחה של הערב, קוקטייל מוחיטו מלון תאנים (38 ₪) עבור הגברת וערק לימונדה (26 ₪) עבור האדון. קוקטייל הקפריניה תות (38 ₪) היה המשך ראוי לסטרטר המוצלח ויצר ניגוד לחמיצות המוחיטו עם תותים טבעיים מתוקים.
הבר בטאטי לופט מציע כל מה שבר שמכבד את עצמו יודע להציע, אך מלבד האפשרויות הצפויות של בירות וויסקי (או כל רעל אחר על פי טעם אישי), הוא מפתיע עם קוקטיילים מצוינים ולאוהבי היין תהיה זאת חגיגה של ממש: המומחיות של טאטי לופט ניכרת גם בעמדת בקבוקי היין הניצבת לצד הבר ומזכירה מרתפי יין אירופאים וגם בהתמקדות ביינות בוטיק כדוגמת: יער יתיר, מרגלית קברנה פרנק, קסטל גרנד וין, פטיט קסטל, קברנה קאיומי ועוד רבים וטובים.
הישיבה על הבר, עם זאת, אינה מחייבת התייחסות בלעדית לאלכוהול, בייחוד במקום כמו טאטי לופט, בו מגוון המנות ואופיין משתלב עם צרכים משתנים של קיבת האורחים. ארסנל הפוקאצ'ות והטאפאסים של המקום הוא דרך נהדרת לנשנש בסטייל ומצויות בו מנות נהדרות ומקוריות, במיוחד לאוהבי פירות הים. מלבד לאלו המופיעים בתפריט, מדי יום יש טאפאס מתחלף. אנחנו בחרנו בטאפאס היומי, אשר היה שרימפס בחמאה (42 ₪) בליווי פוקצ'ת שום מהטאבון של המקום. אני די בטוחה שהשרימפסים הנאים שנחו על נחלי החמאה בצלחתי נמשו מבריכות הגידול עוד באותו הבוקר. לרעבים יותר ישנו תפריט צבעוני הכולל: סלטים, מרקים, פסטות, דגים ופירות ים ומנות בשר ועוף.
לאחר סבב נוסף של שתייה בנאלית יותר - צ'ייסר ג'יימסון (20 ₪) לגברת וג'ק דניאלס (44 ₪) לאדון - היינו מוכנים להיות מופתעים שוב. אני בחרתי באחת ממנות הדגל של המקום - ניוקי בזוקה (48 ₪) עם גבינת שמנת, גבינת גורגונזולה וסלק, מנה אשר מלבד להיותה יצירת אמנות על צלחת, הייתה בהחלט הפתעה טעימה ומקורית. מעולם לא הייתי חושבת לשלב ניוקי עם סלק בצורה שכזאת, אך בטאטי לופט חשבו על זה. בן זוגי הקרניבור הלך על הבחירה הברורה מאליה לבחור עם שורשים דרום אמריקאיים איתנים, ובעודו זולל אנטרקוט ברוטב יין אדום עם פירה בצד (119 ₪), אישר במבטו כי המנה עברה את מבחן המוצא הנוקשה.
את הערב סיימנו עם קרם ברולה (38 ₪) המוגש עם נגיעת חלב קוקוס ותותים במרכז, שהייתה בטעם הצפוי והמענג של קרם ברולה, אך עם הפתעת התותים במרכז, הצליחה לחדש. הבחירה בקרם ברולה לא הייתה פשוטה נוכח ריבוי מנות אחרונות מפתות בתפריט (עוגת גבינה שוקולד או קרמבל תותים), אך לאור ההפתעות הרבות של אותו הערב הרגשנו כי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבחור קינוח קלאסי. יצאנו מטאטי לופט שבעים, שתויים קלות, מופתעים ובעיקר מרוצים...מי אמר גם וגם ולא קיבל?!
* הכותבת הייתה אורחת המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת