כשהגענו למתחם סי אנד סאן, שאלה אותי בת זוגי אם הייתי שם כבר, ומה בעצם מיוחד במקום. למען האמת זו היתה הפעם הראשונה שאני מבקר במקום, עליו שמעתי פה ושם, בזכות היפים והמפורסמים שגרים בדירות המשקיפות אל הים. ואם הדירות הפונות מערבה נהנות ממראה הים, קל וחומר מסעדת Seatara, שכבר 5 שנים שוכנת בנקודה האסטרטגית הזו, כמעט נושקת לקו המים, במרחק מטרים בודדים מהגלים.
כמו הרבה דברים בחיים, סיטארה נחלקת לשלושה חלקים - שלושה אזורי ישיבה. ישנו האזור הראשי, בו שולחנות שמכולם ניתן לראות את הים מבעד לחלונות הרחבים, יש מרפסת מרהיבה שיושבת ממש על החוף ומעניקה את אויר הים וקול הגלים, ומעבר לדלת נמצא אזור נוסף מותר לעישון, ובו בר ושולחנות.
בחלל המרכזי (ליד שולחנות או על הבר) - אוירה סולידית ואלגנטית, המרפסת הפונה אל הים מתאימה לחובבי האויר הפתוח וקול הגלים, והאזור בו מותר לעשן הוא צעיר יותר, פחות מכופתר ויותר עליז. אנחנו ישבנו באזור הראשי שהצטיין באלגנטיות והיה מרווח ונעים.
למרות שהבר מציע מבחר קוקטיילים, בחרנו לפתוח בכוס סוביניון בלאן של רקאנטי (35 ₪), אולי כדי להכריז על בוא האביב. הבר מציע מגוון נאה ביותר של משקאות וכל אחד ימצא משהו לטעמו. גם תפריט היינות עשיר וכולל מבחר יינות אדומים ולבנים, בקשת מחירים רחבה, וגם מבחר יינות יין בכוסות למי שמתקשים להתמודד עם בקבוק שלם או למי שמעוניינים לגוון. בולט מגוון היינות התוססים, החל בקאווה (139 ₪), ועד דום פריניון 1998 (1800 ₪), למי שמתעקש.
עם היין קיבלנו פוקצ'ה לוהטת בעשבי תיבול (38 ₪), שנהנינו מאוד לטבול בשילוב הקדוש של חומץ בלסמי ושמן זית. בביקורנו היינו למעשה שפני הנסיון לתפריט הקיץ העתידי של המסעדה, משימה שהתייחסנו אליה בכובד ראש. פתחנו בטרטר פילה בקר (62 ₪) - בשר נא קצוץ גס, מתובל בעשבי תיבול, לראשו נזר של ביצה עלומה ולצדו סלסת עגבניות עדינה, בניחוח פפריקה מעושנת, ובקרפצ'יו סלמון (58 ₪) - פרוסות דקיקות של סלמון נא, עליהן עיטורי צנונית, מלפפון ואספרגוס טרי, ונגיעות של לבנה עזת טעם. שתי המנות היו קלילות ונפלאות.
גם במנות העיקריות בחרנו אחת מן היבשה ואחת מן הים. הפרה שתרמה לנו חלק מהפילה שלה למנה הראשונה, הגדילה לעשות במנה העיקרית - סטייק פילה בקר ולצידו מחית תפוחי אדמה (125 ₪).
כדרכנו, ביקשנו וקיבלנו את הסטייק רייר, והשף הצליח במשימה של הגשת הבשר כמעט נא, אך בכל זאת חם. לעסיסיות הנתח המשובח הוסיף הרוטב העשיר ואת מס השפתיים הצמחוני סיפק תרד טרי חלוט קלות.
את עולם המים יצגה קדרת פירות-ים (115 ₪) בה השתכשכו להם שרימפס בשרניים, זרועות וראשי קלמרי וקוקי סן ז'אק, הכל ברוטב אביבי ארומטי. כשסיימנו את המנות העיקריות, לא נותר לנו כח אלא להתבונן בים ולהיאנח מהנאה. אבל אז הגיע תור מנות הקינוח ואנחנו נמנים על אלו שמאמינים שלקינוח מדור משלו בגוף האדם, אז לא ויתרנו.
בננה ברולה (45 ₪) הוא קרם ברולה עם יציאה נחמדה - הקרם נוקד בשבבי שוקולד משובח וצופה בפרוסות בננה דקיקות, לפני שכיסו אותו בסוכר וחרכו קלות. טוויסט מרענן למנה שגרתית. ואילו ממתקי סיטארה (48 ₪) היא מנה שמספקת שוקולד ישר לוריד, למכורים הקשים. מבחר שעשועי שוקולד שכללו מיני-פונדנט, טוויל שוקולד משובח, משולש נוגט וחצי כדור גלידה. השוס במנה זו הוא גביע ובו קרם שוקולד שמשאיר אחריו רמז קל של חריפות. נשמע מוזר אבל אחרי שטועמים זה כל כך מובן מאליו...
אחרי כל זה, באמת כבר לא יכולנו לזוז, ורק שני אספרסו חזקים וטובים עוד באו אל פינו. אז מה היה לנו? מגוון אפשרות ישיבה המתאימות לכל אירוע או מצב-רוח, תפריט מגוון ומעניין, ביצוע יצירתי ומוקפד בניצוחו של שף דודו אלמקייס, בר עשיר, תפריט יינות מגוון ושירות מוקפד מהצוות הלבבי.
כשיצאנו, שאלה אותי בת זוגי אם לא מתחשק לי לקנות דירה בבנין ולעבור לאכול את כל הארוחות שלנו ב-Seatara. האמת? זה דווקא רעיון לא רע בכלל.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של לני זאבי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת