את אם המושבות לא פקדתי מיום שנחשפה התחזותי לנערה דוסית, אז גורשתי מבית הספר הדתי אליו נקלעתי. פתח תקווה נקשרה בזכרונותיי עם אותו מאורע מצער (שסתם את הגולל על הסיכוי למצוא חצאיות ג'ינס בארון הבגדים שלי) ולכן לא נטיתי לשמור לה חסד נעורים. כל זה השתנה באופן דרמטי ביום רביעי האחרון. זיכרונותיי עודכנו ויחסיי עם העיר השתפרו פלאים, עת סעדתי עם אהובי המושבניק במסעדה החלבית 'אלפרדו'.
לא נראה לי שיש צורך להכיר את אלפרדו לפתח תקוואים שבין גולשי האתר, שכן אם לשפוט על פי צפיפות האוכלוסין במקום, כל מי שגר בסביבה מכיר ואף אוהב את המסעדה הזאת. על אף גודלה המרשים, הייתה המסעדה מלאה מפה לפה, כל זמן שהותנו שם. נדמה היה, על פי התמצאותם במרחב, שרוב הנוכחים אינם טירונים כמונו, אלא מגיעים לכאן שוב ושוב, בהתרגש עליהם מאורע משפחתי, יומולדת, או סתם כשרוצים לחלוק ערב רומנטי בזוג.
ואכן, אלפרדו מתאימה להרכבים אנושיים מגוונים. אנחנו הגענו בשמונה וחצי, שעה בה מחליפים זוגות אוהבים את אוכלוסיית המשפחות הממלאת את המקום בשעות מוקדמות יותר. הם אוחזים ידיים ומביטים זה בעיניה של זו מעל מנת פסטה משובחת, או סלט החלומי המפואר אותו ראינו מוזמן אל שולחנות רבים.
אני בחרתי לפתוח דווקא ברביולי גבינת עיזים (49 ₪), המוגש בתוספת ממרח עגבניות מיובשות וזיתי קלמטה. המנה הייתה נדיבה וטעימה, אך אני השתדלתי להסב את תשומת ליבו של המושבניק אל אביזרי ריהוט שונים במקום, רק כדי להצליח ולגנוב עוד קצת ממנת הארנצ'יני (33 ₪) המוצלחת מאוד, אותה הזמין בתבונה.
למען האמת, הוכתר הערב הזה כמסיבה זוגית לרגל המגורים המשותפים שלנו, ואם בשיתוף עסקינן, אז שילמד לחלוק. ככה זה בזוגיות, ומי שמזמין מנה מוצלחת כמו כדורי הריזוטו הממולאים מוצרלה ועשבי תיבול, שלא יתפלא אם לא יזכה לגמור אותם בעצמו. למען האמת, אין כמעט דרך להישאר רעבים באלפרדו. המנות גדולות עד ענקיות, ובתוספת האנטיפסטי הצבעוני (29 ₪) שהוגש לנו בראשונות, יכולנו לשבוע בקלות רק מהן. האנטיפסטי כולל פיסות חציל, בטטה, פלפלים וקישואים, וגם ראש שום שלם ועגבנייה צלויה. יחד אתו מגיעה צלוחית לבנה חמצמצה ומרעננת, אותה אפשר לנגב בעזרת הג'בטה החמימה הנספחת גם היא לאנטיפסטי, לצד ממרח פלפלים וטפנד ביתי. מנות נדיבות, כבר אמרתי?
ביקשנו מליעד, המלצר הנחמד, שיתן לנו שהות מסוימת בין המנות הראשונות לעיקריות, ושקענו בכורסאות הקש העמוקות, למנוחה קלה והתבוננות סביב. אלפרדו ממוקמת בלב אזור תעשייה היי טקי למראה, לצד חצר עם מפל יפהפה ומדשאות מעוצבות. את הסקירה הארכיטקטונית של הבניינים הנשקפים מחלונות המסעדה, קטעה הגעתו של הניוקי בפסטו (46 ₪), מנת המושבניק. גם המנה הזאת, כמו קודמותיה, הייתה אדירת ממדים, אך כוכב הערב היה ללא ספק פילה הדניס (91 ₪) שהזמנתי אני. שני נתחי פילה אפוי בתנור לבנים, עסיסי ומלא טעם בזכות פיסות הלימון, הפלפל השחור, שבבי הרוזמרין ופיסות העירית שעיטרו אותו. הדניס הוגש בתוספת פטוצ'יני אה לה אוליו בשני צבעים, שהיה לימוני וקליל והחמיא מאוד לדג. את המנות ליווינו בשתי כוסות טובורג מהחבית (21 ₪ לחצי ליטר).
מגש האחרונות המרהיב שמוצג על ידי המלצרים בפני כל שולחן, לא הותיר לנו כל ברירה. נאלצנו לשאוף עמוקות ולצלול בחדווה אל תוך טריקולד עשיר (31 ₪) - שלוש שכבות מוס שוקולד טעים וצבעוני, ופאי תפוחים צרפתי (31 ₪), המוגש חמים לצד כדור גלידת ווניל קפואה. היה זה סיום הולם ומספק מאוד, ושנינו דידינו שבעים ומרוצים אל האופק, או אל המכונית, ליתר דיוק, שזכתה גם היא ליהנות מחנייה חינם לבאי המסעדה. כיף בפתח תקווה.
* הכותבת הייתה אורחת המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת