חדר משלך בקפה טאטי

'קפה טאטי' שבגבעתיים מורכב מקפה, מסעדה ומחנות מאפים ועוגות מתוצרת עצמית, מה שמבטיח מאפים, לחמים וקינוחים טריים וטובים. צמדים כאלה חיוניים גם כאשר הולכים לאכול ומשאירים מישהו חולה בבית, אפשר להביא הביתה חלק מחוויית האכילה, או לאכול את מה שקנינו עוד בדרך ולא לספר שקנינו משהו בכלל...

אני וע' - אלוף צרפת בהכנת קפה לשנת 2007 - החלטנו לעשות צעידה ספורטיבית ממרכז עזריאלי עד למסעדה (זה גם בריא, גם טוב לאיכות הסביבה, וגם אין לנו אוטו). המקום נעים מאוד: רצפת עץ כהה, שולחנות מרווחים, כסאות עור שחורים נוחים, תאורה רכה ואקוסטיקה טובה (המקום היה מלא, אך היה לנו נוח לנהל שיחה).

התחלנו בסנגריה חמה כדי להפשיר. בקפה טאטי מכינים אותה תוך שילוב של יין אדום, קלבדוס, סיידר ופירות (38 ₪). למנה ראשונה הזמנו פוקצ'ה עם מזטים (46 ₪). המזטים משתנים על בסיס יומי - אנחנו זכינו לשלוש צלחות די גדולות של סלט אבוקדו וביצים, סלט קר של עוף בקארי, וטחינה ירוקה עם פלאפלים. הפלאפלים ניצחו - עמוסים בעשבי תיבול, ירוקים וקריספיים ולא היו מביישים דוכן פלאפל טוב, כך גם הטחינה. הפוקצ'ה חמה וטובה מאוד, רק שהיא מזכירה יותר ג'בטה, אין עם זה שום בעיה, שנינו אוהבים ג'בטה.

בהמלצת המלצרית הזמנו גם אחד מהספיישלים היומיים - קנלוני חציל ברוטב עגבניות ובמילוי גבינת רוקפור, פרמזן וטל העמק (46 ₪). הקנלוני היו בעצם גלילות חצילים ללא בצק פסטה מסביב, מנה טובה עם טעם מודגש של רוקפור. זהו המקום לציין את המלצרית המקסימה ששירתה אותנו נאמנה. ניתן להגדירה כשילוב מלבב של מדריכת טיולים ואמא פולניה - מצד אחד התלהבות ובקיאות ראוייה לשבח בתפריט (ושנינו התקלנו בשאלות ללא הרף) ומצד שני דאגה כנה שנאכל, נשבע ויהיה לנו טעים. בהחלט דואגים כאן לפרטים הקטנים.

לעיקרית הזמנתי קיש (46 ₪), מתוך מבחר קישים המשתנים גם הם על בסיס יומי. קיש בטטה, כרישה וגבינת עיזים היה נדיב, טעים ומתובל היטב (לצערי קישים רבים סובלים מחוסר תיבול, זה לא היה המקרה). הוא יכול היה להיות מעט פריך יותר ואז המנה הייתה מושלמת. איתו הגיע סלט ערבי קצוץ קטן עם זיתים שחורים מגולענים שהתחבאו בפנים ושימחו אותי מאוד - הפתעות בסלט הן תמיד מבורכות.
ע', מתוקף היותו גבר מהזן החדש, ביקש סלמון בתוספת ירקות מאודים (68 ₪). גם זו מנה מוצלחת וגדולה, והירקות המאודים הצטיינו בבישול הקצר והנכון שלהם.
עשינו קצת עיניים למנת הצ'יפסים השמנמנים שבשולחן השכן, אבל החלטנו לשמור מקום לקינוחים - הסיבה העיקרית שלשמה התכנסנו. בגלל שאני יסודית, מקצועית ומחויבת לקוראיי, חלקנו שלושה קינוחים: עוגת גבינה עם שוקולד (35 ₪), פחזניות (36 ₪) ופונדנט (29 ₪).

עוגת הגבינה, שוב בהמלצת המלצרית, עמדה היטב בציפיות: עוגת גבינת שמנת אפויה ומרוכזת עם תחתית בצק פריך מעולה בטעם שוקולד, ציפוי גנאש מריר ורוטב שוקולד. בהחלט קינוח למתקדמים, לא מהזן הקליל, אלא קינוח הארד קור. מעולה.
הפחזניות, ארבע במספר, הגיעו מצופות ציפוי קרמל דקיק, ממולאות קרם פטיסייר ועם כדור גלידת וניל ורוטב שוקולד חם בצד. בניגוד לגישתי לקינוחים לפיה ככל המרבה הרי זה משובח, אני ממליצה בחום שלא להוסיף את רוטב השוקולד. הפחזניות קלילות וטריות וציפוי הקרמל עובד מצוין עם הקרם הנימוח והגלידה (מנה זו תצורף בימים הקרובים לתפריט החורף ביחד עם עוד מנות ראשונות ועיקריות).
פונדנט שוקולד קלאסי ניגר כמו שצריך ועשוי במקום (אני לא חובבת את הבלוקים התעשייתיים שעומדים בתצוגה של בתי קפה כאלה ואחרים...). גם כאן פגשנו בכדור גלידת וניל משובחת מתוצרת אייסברג.

כמנהג אחינו האירופאים, חתמנו את הארוחה בקפה, אותו קולים במקום בקלייה עצמית. קיבלתי הסבר מפורט וממצה לגבי איכות הפולים, מכונת האספרסו, הקצף ועוד גורמים. לדברי ע' המומחה, האספרסו (8 ₪) היה מעט מריר מדי והלאטה (12) היה טוב. זכה לציון לשבח עיטור הלבבות הכפולים שעל הקצף. למדתי לראשונה את המושג 'לאטה ארט' - אמנות קישוט הקצף.

מה אומר? אם היו מוסיפים לבית הקפה ולקונדיטוריה גם צימר, הייתי נשארת ללון במקום וקמה היישר לארוחת הבוקר.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי