מי כצה, סו כצה

'כצה בר' בראשון לציון לא מביא עמו בשורה קולינרית או אחרת. כצה בר לא מתיימר להיות מה שהוא לא. אבל הוא כן מביא איתו ותק של 10 שנים במהלכן למדו שם מה עושה טוב לקהל המקומי.
הגברת הראשונה שלי ואני העברנו שם ערב שמראשיתו ועד סופו עטף אותנו בתחושת חו"ל חורפית. לא בגלל איזו גרנדיוזיות השמורה למקומות שמעבר לים, נהפוך הוא. מי שביקר באירופה וישב פעם בבר שכונתי אותנטי יבין את כוונתי. הכל קטן ועשוי עץ חמים. המקום מלא למחצה וברמן נונשלנטי במרכז הבר. אפילו עשן הסיגריות שנדמה היה שהתנדף מסצינת הפאבים בארץ, הופיע בכצה ולו רק כדי להשלים לגמרי את השיק האירופי. רק חסר היה לוח עגול משעם עם חיצים ומבטא גרמני כבד מכל עבר.

הגענו בערב מוצ"שי קר. תחושת מחנק מעול השבוע הקרב מילאה אותנו ונדמה שרק אלכוהול יוכל להפיג אותה במעט. התיישבנו בפינת הבר ומי שבמרכזו ניגש מיד והביא תפריטים. מדי מוצ"ש נמכרת חצי גולדסטאר מהחבית ב-10 ₪. נשמע אחלה דיל, אלא שלא יכולתי לוותר על בירה אירופית אמיתית. מי שלא סובל מבעיה קשה בהבנת הנקרא בוודאי מבין למה. כך מצאתי את עצמי עם שליש פאולנר (21 ₪) והג'ינג'ית עם אפל בריז (38 ₪). למה רק שליש תשאלו? אם לא השפעת שהפכה אותי לסמרטוט-ריצפה אנושי בשבוע האחרון, כנראה שבפחות מליטר לא הייתי מסתפק. עם האלכוהול לקחנו גם נשנושי שוק רמלה (7 ₪). ציפיתי, משום מה, לחטיפי החומוס האלו שמזכירים ביסלי פלאפל, אבל קיבלנו קערה גדושה בנשנושים טבעתיים פריכים מהסוג שמטוגן בשמן ומתנפח בשניה. שנים שחטיף האייטיז הזה כבר לא בתודעתי, והנה הוא בקאמבק מפתיע, צבעוני ובועט מתמיד. המחיר סביר בהחלט לכמות שהוגשה ובהשוואה לנשנושים הבנאליים המוגשים בחלק מהמקומות, הרי שמדובר בדיל די משתלם.

לא הסתפקנו בשתייה כמובן, והחלטנו לבחון גם היצע המנות שבתפריט. לאחר התלבטות בין סוגי ההמבורגרים והתוספות שאיתם - מגוון שלא היה מביך אף סניף של מוזס - החלטנו ללכת על סלופי ג'ו בשבילה (34 ₪) וסלט אנטרקוט בשבילי (42 ₪).
למי שלא ביקר בניו יורק באחרונה אסביר מהו סלופי ג'ו. מדובר בטורטיית האנטרקוט - הדור הבא, ואני אסביר. אם כושר הניבוי שלי שווה משהו הרי שבתוך חצי שנה יהיו בתל אביב לבדה חמישה עשר מקומות שימכרו סלופי ג'ו. לראשון יקראו בטח היפופוטם והוא יפתח 9 סניפים ביומיים, לשאר יקראו בשמות אחרים והם ימכרו את אותו סלופי בדיוק בחצי מחיר. במקרה של כצה בר מדובר בהמבורגר רגיל קצוץ דק ומעורבב עם רטבים לפני שהוא פוגש את הלחמניה.

הסלופי חם וטעים, הרוטב שבו הוא מעורבב חריף מעט אך לא במידה הפוגמת בהנאה של הג'ינג'ית ממנו. סלט האנטרקוט גם הוא לא מאכזב - הרבה חסה, הרבה עגבניה, הרבה גמבה טריה, הרבה גמבה קלויה והרבה רצועות דקות של אנטרקוט צלוי. רוטב שום עדין בצד ורבע לימון.

סיימנו בכצה מרוצים. סיכמנו שמחר בבוקר אנחנו מזמינים כרטיסים לסופ"ש בברלין. אחרי שנתרושש משופינג נחפש שם ביחד איזה כצה כזה שיעשה לנו טוב.

* הכותב היה אורח המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי