פינה אנינה

ביום החורפי הראשון האמיתי של החורף, כשהכגשם ניקה את הרחובות ובעיקר יצר פקקים מכאן ועד לבאר שבע (כנראה שגם דרומה משם), החלטתי להוציא את ניקה מהבית. היא לא הייתה במצב רוח טוב, אני הייתי רעבה ומזג האוויר היה האחרון שיטרפד לנו בילוי בנות אמיתי. אתם יודעים, כזה שלא מפסיקים להתקשקש בו, ואם אפשר אז גם להשתכר קלות, מספיק כדי לנהוג.

החלטתי לקחת אותה ל'אנינה', בית קפה השוכן בגינה המקסימה של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, הבשורות הטובות: מלבד חניון בתשלום, יש חנייה בסמוך למקום. הבשורות המעולות: היא אפורה. מה שאומר, לבעלי רכב בתל אביב ומביני עניין - חינם אין כסף. בלי איזיפארק, סלופארק או תו חנייה. אותי, כמדופרסת ומתוסכלת מהסדרי החנייה המרגיזים של תל אביב, זה עשה מאושרת.

אנחנו נכנסות לבית הקפה שלובש אווירה חורפית וחמימה. המקום צבוע בגוונים חומים של בית, תאורה עמומה שמעניקה פרטיות ואף רומנטיות לארוחה, ומוזיקה צרפתית של מייק ברנט שמתערבבת עם ביטלס, וחוזרת לצרפתית. במרכז בית הקפה שוכנת במלוא הדרה ספה עגולה מכוסה קטיפה, לצד בר קטן וצנוע. אנחנו מתיישבות במקום טוב בפנים, צמוד לחלון הזכוכית הגדול ומתצפתות החוצה, רושמות לפנינו את המרפסת המקיפה את בית הקפה כמקום אסטרטגי לכשיחזור הקיץ למחוזותינו.

ניקה, שניחנה בגנטיקה מוצלחת ופיגורה הורסת, טוענת שהיא לא רעבה. אני דווקא כן. אנחנו מזמינות לפתיחה את מרק היום (כן, אנחנו חולקות מרק ביחד) - מרק עגבניות עם עדשים ירוקים (32 ₪) ומבקשות גם את לחם הבית שנאפה במקום (14 ₪). המרק מהביל, טעים ועשיר ומוגש עם מעט פרמזן מעליו. הלחם טרי וקריספי, משובץ באגוזים. אנחנו מושחות עליו גוש חמאה וזורקות את המצפון מעבר לחלון.

למנה שנייה אנחנו מבקשות לחלוק סלט פטוש המכיל גבינת פטה, מלפפונים, עגבניות, שבבי פיתה צלויים, זיתים, בצל סגול, עלי זעתר, מרווה, שמן זית, לימון וסומאק (44 ₪) לצד מנה שסיקרנה אותנו במיוחד, ורק שמה העלה בנו חיוך: שפצלה גבינות (48 ₪). סלט הפטוש החתוך גס הוא סלט מרענן וטרי שלא מתייפיף עם עלי חסה, אלא מציע חווית ירקות אמיתית, שלא לדבר על הפיתה הצלוייה שמהווה חטיף מעולה להשלמת החוויה. שפצלה הם נטיפי קמח, מעין סוג של פסטה, רק עם לוק הרבה פחות מהוקצע, יותר ביתי אם תרצו. מנת השפצלה ערמומית. היא מוגשת על צלחת לבנה ארוכה ומונחת במרכזה. תחילה היא נראית קטנה, אבל לא לא. היא בדיוק מה שצריך. מזכירה במעט את הניוקי המוכר, אך שונה בהחלט. מי שחובב פסטה, חייב לנסות את השפצלה.

כדי להרוות את צמאוננו, אנחנו מתפנקות על סנגריה חמה - יין, תפוזים, תפוחים, פיג'לינג וציפורן (30 ₪) המוגשת בכוס שמפניה. האלכוהול מורגש קלות ומחמם אותנו. שעה לאחר מכן, בעוד אנחנו שטופות מחשבות זימה על אחראי המשמרת ההרוס, אנחנו מוכנות לקינוח. "אבל קטן בבקשה. רחמים על הפיגורה", אנחנו מבקשות ולא באמת מתכוונות לכך. מבין המבחר, בחרנו בקדאיף עם גלידת פיסטוק דבש מתובל חלבה (34 ₪). שילוב הטעמים בין מתיקות החלבה וחמיצות הפיסטוק היה נהדר. רגע לפני שעזבנו, הדליקו במקום נר חמישי של חנוכה בשירי הילולה שהתערבבו עם מייק ברנט ברקע.

אנחנו יוצאות לרחובות שטופי הגשם כשאני שבעה וניקה (שלהזכירכם לא הייתה רעבה במיוחד, אבל ברוך השם טחנה) במצב רוח משופר בהרבה. אם הצלחנו להשיג את כל מה שרצינו, פלוס חנייה חינם, אפשר להגדיר את הערב הזה כמוצלח במיוחד.

* הכותבת הייתה אורחת המקום. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי