סוזאנה - אגדה אורבנית

נוה צדק היא אולי השכונה הכי מיוחדת בממלכת תל אביב, והיא בוודאות השכונה המועדפת על חובבי התרבות שבינינו. על כן רבה הייתה רבה שמחתי כשנשלחתי בשם האתר לבית הקפה הותיק 'סוזאנה', האחות הקולינרית של סוזן דלל.
שתי האחיות שוכנות בטבור השכונה, ורק ההגעה אליהן שקולה לטיול ביער עבות עירוני.

יצאנו לדרך בשישי בבוקר, שעה שהחיוכים פורצים מעוברי האורח החוצה לרחובות, והתיירים לא מפסיקים לצלם את האדריכלות החדשה-ישנה. פיית החנייה האירה לנו פנים, ופינתה מקום בונבון בכחול לבן. רק אחרי שוטטות בסמטה או שתיים הגענו אל המקום. מרחוק זיהינו את המרפסת הספונה מתחת לעלוות הפיקוס העצומה. כאשר התקרבנו עוד יותר, גילינו עיצוב לא מתחכם ולא יומרני שהולם היטב את פטפוט הסועדים ואת מצב רוחם הנינוח.

בזכות גורל או כישוף שהוטל על המארחת, הוענק לי ולנסיכתי שולחן מלכותי במרפסת הפתוחה, שגם השקיף אל הרחוב מבעד לאדנית פרחים. באדנית כנראה היה תלתן בעל ארבע עלים, ואפילו הגענו בשעה שסוזאנה עדיין יכולה לרקוח לנו ארוחת בוקר. בלי להתלבט הרבה, זימנו שתיים כאלה, 42 ₪ האחת. עד מהרה הופיע על שולחננו כיכר לחם חמים, וביקש שנמרח אותו בריבת הענבים הביתית שלידו. לאחר רגע או שניים הצטרפו גם הגבינות: לבנה, גבינה לבנה ופטה מתובלת כשלצידן צוהלים סלט ישראלי וזיתים. אין ספק שאת המצעד הזה כבשה הפטה. מהיציע עודדו כוסות צנועות של מיץ תפוח זהב שנסחט במקום.

לאחר שכל הפמליה נערכה לפנינו, נכנסה בהדרת כבוד צלחת המנה העיקרית הנושאת את הביצים ואת תוספת התפודים האפויים והמתובלים. ציפיתי ליותר ממלך ומלכת הארוחה, שעל אף שהיו מוכנים בקפידה, היו פשוטים למדי והשאירו ליתר המנות להוסיף לנשף את הצבע והכיף. בינתיים שדון התפריט פיתה אותי לעיין בכל המגוון המוצע, ואמנם הצלחתי לעמוד בפיתוי מלהזמין אחד ממני הממולאים, אך סיגר המסקרפונה כרישה הכניעני (37 ₪) וטוב שכך עשה. בין שאר המטעמים שהיו על השולחן, הוא התגלה כאורח שלקח אותנו אל מעבר למחוזות ארוחת הבוקר המוכרת.
מר סיגר כרך בצק עלים דק סביב כרישה וגבינה מותכת, והיה בן לוויה נאמן להרפתקני ארוחת בוקר שהננו. כך נמשכה לה שעת שישי בצהריים שלנו - חתול נמנם על המעקה, טוסטוס קרקר בסמוך וקבוצת תיירים נלהבת פיזזה לה אל תוך מרכז סוזן דלל.

כבר חשבנו שנוכל להתחמק מקללת המתוקים הרובצת מעלינו, אבל אז המלצרית-פייה התחילה לדקלם את היצע הקינוחים. הפסקנו אותה כשהיא הגיעה לטארט תותים ופירות יער על קציפת שוקולד לבן (29 ₪). אמנם גביע הבצק של הטארט היה קשה למדי, אבל זה לא פגע בתענוג של הקציפה והרוטב הטריים שהוא הכיל. לצד קפה דנסי, כבר אחרי הצהרים, סגרנו את ארוחת הבוקר. עלינו למכונית הלבנה ככרכרה, נופפנו לסוזאנה לשלום, ורכבנו אל השקיעה מאושרים.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי