לא אשכח איך כשהייתי בתיכון הזדמן לי להיות במטבח של אחת ההמבורגריות בעיר (שנסגרה מאז), שם חזיתי בדבר לא יאמן - הטבח הכין את ההמבורגרים (100 אחוז בשר בקר אמיתי לפי השלט), על ידי ניסור גליל מאורך של בשר טחון קפוא באמצעות מסור חשמלי. הרבה המבורגרים זרמו מאז ברחובות הבירה, והקציצות הדחוסות מבשר קפוא הוחלפו בבשר משובח שנטחן באופן גס וזוכה לכבוד הראוי לו.
עוד לפני שפתחה את סניפה הירושלמי, מסעדת ההמבורגרים Black Bar 'n' Burger סימלה עבורי את כל מה שההמבורגר יכול להיות: טרי יותר, טוב יותר וטעים יותר. כשגיליתי שבמקום מוגשת ארוחה עסקית, זימנתי מהר שותף ראוי, נער מתבגר שלעולם לא יאמר לא להמבורגר, והגעתי למקום.
תמיד שעשעה אותי הידיעה שמזלזלות המבורגרים מכנות את פסי היצור שלהם בהם מוגשים המבורגרים מפלסטיק בשם 'מסעדות'. בלאק לעומת זאת היא מסעדה לכל דבר, כזאת שלא מתביישת בהמבורגרים שלה, ומציגה אותם באופן המעורר ריור פבלובי בכל מקום אפשרי (על שלטים ברחוב, במדרגות ועל מסכי הפלזמה שפזורים בתוכה).
לאחר טיפוס בגרם מדרגות קצר (יש גם מעלית) נגלה הפלא - המקום שחור לגמרי והמסעדה העצומה בגודלה נראית כאילו נלקחה הישר ממנהטן, בייחוד הודות לבר הארוך שבמרכזה ותאי הישיבה הפרטיים. תקרת המסעדה כוללת אלמנט על-טבעי כמעט - מראה שחורה המשקפת את בבואות היושבים במסעדה באופן שנראה נוזלי ובתנועה מתמדת.
העסקית כוללת מספר מנות עיקריות שמוגשות עם תוספת ושתייה קרה או חמה ב-49 ₪. למרבה הצער, כוללת העסקית רק המבורגר אחד, השווארצנגר, קציצה במשקל 220 גרם. מעבר למנות בשר אפשר לבחור המבורגר צמחוני (המכונה נורמה ג'ין), שעשוי מעדשים ופטריות. בנוסף בכל שעות העסקית (12:00-18:00), ישנה הנחה של 10% למזמינים מהתפריט הרגיל. כדי למנוע מראש סיכון לכך שהמתבגר לא ישביע את גופו הצומח, חרגנו מהעסקית. מנת ה'סנטה סינטה' (39 ₪), כללה פרוסות של סינטה כבושה במלח ושמן זית. הנתחים הדקיקים, שהיו מצוינים, הוגשו עם גרסה מיוחדת של פיתה-פוקצ'ה שנאפית במקום, ונשזרו בגרגירי מלח גס שהתפצח בפה.
כבדי עוף ובצל מטוגן מהווים תחליף טוב עבור מי שלא מעוניין בהמבורגר. בבלאק מגישים את הכבדים בדיוק כמו שאני אוהב. לאחר צלייה על הגריל הכבדים שחומים מבחוץ ואדומים (אך לא נאים) מבפנים. כמות נדיבה מאד של פירה טוב עם בצל מטוגן סיפקו פן נוסטלגי למנה. לשמחתי, הפירה במקום לא נטחן במכונה אלא נמעך ביד, דבר שהותיר את זכר תפוח האדמה שבו ולא הוריד אותו לדרגת דייסת עמילן. המתבגר בחר בשווארצנגר שהגיע עשוי למחצה בתוך לחמנייה פריכה. הפיכת השווארצנגר לצ'יזבורגר דורשת השקעה נוספת של 12 ₪, אך בתמורה מתקבל ההמבורגר עוטה שכבת מוצרלה איכותית.
למרות שהתוודה בפני שבדרך כלל הוא אוכל את ההמבורגר שלו וול דאן, פסק המתבגר בפה מלא שההמבורגר מתעלה על כל אלו שטעם עד היום. טעימה קטנה מההמבורגר שלו הספיק כדי לאשש את המסקנה הידועה לי זה מכבר - ההמבורגר של בלאק הוא הטוב בעיר. הצ'יפס שנלווה להמבורגר שונה מהצ'יפס התעשייתי הרגיל. ניכר שתפוחי האדמה בושלו קודם לטיגון, שכן הם הוגשו פריכים מבחוץ ורכים לגמרי מבפנים, מבלי להיות ספוגים בשמן.
לאחר שהובהר לנו שהקינוחים במקום גם הם פרי פיתוחו של צחי בוקששתר, לא יכולנו שלא לטעום מהם. 'תגיד צ'יז' (35 ₪) היא עוגת גבינה ניו-יורקית ענקית (מספיקה לחלוטין ל-3 סועדים) בעלת תחתית של ביסקוויטים, שעשויה באופן ביתי למהדרין. מומלץ בחום לאוהבי עוגות גבינה. אולם את ההצגה גנב 'ברזיל' (35 ₪)- קראנץ' אגוזים, שכבת קרם שוקולד מריר ומעליהם מוס שוקולד קפה. בהשוואה לכל מסעדה וקונדיטוריה מדובר בקינוח מעולה, לא כל שכן בהשוואה לקינוחים המקובלים בהמבורגריות.
הביקור בבלאק הבהיר שוב שמבחינת המבורגרי איכות, הירושלמים כבר לא מקופחים. המחירים במקום גבוהים ממחירי המבורגריות אחרות, אך בלאק בליגה אחרת לגמרי. ההמבורגר, מנות הבשר ואפילו הקינוחים משדרגים את חווית ההמבורגר למעמד הראוי לה.
* הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת