אהבה בשחקים

מותר להתוודות על סטיות? ובכן: אני מת על אוכל של מטוסים. מת. פשוט אוהב את זה, כולל את העוף השרוף, האורז השמנוני והכי-הכי את המשחה הבהירה הזאת בסגנון עדות סלטי מיקי (עד היום, ולמרות היותי נוסע מתמיד ביותר, אני עוד לא סגור אם זה חומוס או סלט חצילים). אה, וגם הפיתות הגמדיות. והלחמניות עם המרקם של הדיקט. כל פעם שאני מתיישב במטוס אני משביע את היושבים מאחורי, לפני ומכל צדדיי וגם את צוות הדיילים, שאם חס וחלילה אירדם במהלך הטיסה, יעירו אותי לארוחה.

רק עם היין של יקבי בנימינה, המוגש במחלקת האיכרים באל על, אינני מסתדר. בימים כתיקונם, ראוי נוזל באיכות ובטעם כאלה לשמש למטרות אחרות לגמרי (בעיקר לניקוי הבית) אבל אפילו בשחקים, בצר לי, אני מסרב לשתות אותו. אשר על כן אני מתחנף אנושות לדיילים ומתחנן מהם להביא לי יין שתי יותר מהביזנס. בדרך כלל זה עובד. ולכן, מה שמחתי כשעליתי לפני כשבועיים על טיסה מפריז ארצה, מפנטז על איזה סלט מיקי ראוי לשמו אחרי עשרה ימים של כבד אווז ויינות צרפתיים, וגיליתי לשמחתי שאני מכיר את הדייל הראשי מטיסות קודמות, ושבעבר הוא כבר סידר לי יין נורמלי. יש, שחתי לעצמי, אני מסודר.

אפעס, כי כשהוא ניגש אל מושבי, הוא גער בי: "תגיד לי, מר חובב", הוא אמר, "איך זה שאתה מבקר מסעדות ועוד לא היית בביסטרו אסתר?".
"ביסטרו אסתר?", שאלתי, "איפה?".
"ביהוד", הוא השיב ואף הוסיף אגבית, "בחצר של מוסך ברחוב העצמאות 8. זה שייך למישהו שיש לו כבר שנים עסק של אוכל למטוסים פרטיים. עכשיו הוא פתח גם מסעדונת וקרא לה על שם אשתו".

ואני שואל: היש הגשמה מדויקת יותר של כל הפנטזיות שלי? גם אוכל של מטוסים, גם ניחוח אוליגרכי, גם ביהוד וגם עם שם עברי? למחרת, בשעת צהריים מוקדמת, הייתי שם, ומה אני אגיד לכם - החיים מקסימים מאוד. 'אסתר' היא מסעדונת מפתיעה ומוצלחת, והיא אכן שוכנת בחצר אחורית ברחוב העצמאות ביהוד. למרות המחירים הזולים (הארוחה העסקית הזולה ביותר עולה 49 ₪, והיקרה ביותר עולה פחות מ-100), האוכל המוגש בה אינו אוכל פשוט, אלא מנות העומדות בסטנדרט התל אביבי בן זמננו - סרדינים מטוגנים על מצע עגבניות חריפות, קציצות פראסה מצוינות, סלט ירקות גדול וטעים וגדוש הפתעות, אוסובוקו טלה מצוין עם פירה פשוט וטוב, סטייק סלמון במחבת - כאלה מנות, וכולן מעוצבות להלל ומוגשות על כלים נאים, כאילו זה עתה הכינו אותן לצילומים לספר בישול.

מי שרוצה להשתולל קצת יכול להזמין מנות מיוחדות שעולות יותר וכמובן, אסור לוותר על הקינוחים (בעיקר על טארט האגסים והשקדים) שאמנם אינם מוכנים במקום, אבל זה לא גורע דבר מאיכותם. יחד עם רשימת יינות תמציתית, מאוזנת וזולה, שירות נעים ואינטליגנטי ועיצוב פשוט ומזמין, מסתמן הביסטרו החשאי הזה כאחת תחנות האוכל המוצלחות ביותר בגוש דן. כשיהיה לי מטוס פרטי, אני הולך להזמין אוכל רק משם. ובינתיים שימו לב: פתוח לקהל אך ורק בבוקר ובצהריים וסגור בימי שבת.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי