וזה נעים, נעים נעים

התג ליין של 'בליקר בייקרי' הוא "עניין של טעם טוב", ומה שנכון נכון. מה שהתחיל כקונדיטוריה-אספרסו בר של השף קונדיטור דורון בקר בפתח תקווה התפתח לרשת בעלת סניפים נוספים בנתניה, תל אביב וזכרון יעקב, ובאשר לטעם הטוב - הוא מתחיל בעיצוב החלל, ממשיך במנות התפריט ומסתיים בשלוק אחרון של קפה טוב באמת. המראה החם אך המוקפד של המסעדה מרכך את נפשו של הסועד כבר בצעד הראשון שלו לתוכה. מדובר בסלון די גדול שמזמין את קרואיו לשבת, להתפנק, ולהרגיש כמו בבית של אמא. כמו אצל אמא, גם כאן אין חדש תחת השמש, וזה בדיוק העניין בבליקר בייקרי: מוכר, נקי ומלא אהבה. 

הלוק האירופי-חוּם הזה משכיח כל זכר לאזור התעשייתי שבחוץ, וגם ההיזכרות בו היא חיבור נעים של עיר וכפר (ובמיוחד לתל אביבית-חיפנית שכמוני, מדובר בנקודת מפגש מזככת). אפשר להבחין לפי הגימורים, הקירות, סלסילות הלחם ואפילו השירותים שמישהו כאן סטרילי, נוטה לשלמות, אחד שחשב על הכל ולא התפשר על הדיוק שביופי. ויחד עם כל זה, דבר אחד היה לו חשוב לומר: לא לראוותנות. וכמו בעיצוב כך גם בתפריט. קצר (עמוד אחד), קולע (כחמש מנות לכל מחלקה) ומכיל את כל מה שעשוי להתחשק לאדם בכל שעה שהיא בחיי היום יום שלו, כולל שייקים פירותיים קרים ומתוקים שבימים חמים הם הרעיון הכי טוב שמישהו יכול היה להגות (שייק פירות 'בלאסט', כשמו כן הוא, 22 ₪). מתוך היצע צנוע אך אופטימי של סלטים, כריכים, קישים ופסטות, טעמנו, בן זוגי השף המהולל ואני, סלט טופו (41 ₪), קיש היערן (34 ₪) ופסטת פנה ברוטב אלי אוליו (44 ₪). הלחם שמוגש עם מנת הסלט הוא רק אחד מני מאפים רבים הנאפים ברשת בליקר בייקרי, וכל נגיסה בו גוררת אנחת עונג וחדווה. הסלט מסתופף בזוהרו של אותו לחם מוצלח - מקושט בקוביות טופו המצופות במעטה דק ועדין של פירורי לחם מתובלים, הירקות טריים, טעימים וחתוכים באכפתיות, וההפתעה העיקרית היא רוטב הויניגרט-ג'ינג'ר שמייצר, אאוט אוף דה בלו, טעם ישראלי-אסייתי.  

פסטת הפנה ברוטב אלי אוליו וקיש היערן העשוי מפטריות שמפיניון, יער ופורטובלו הם באמת בסך הכל ארוחת ערב נחמדה, לאחר שכבר נשבינו בקסמו של הסלון האימהי המטופח. המנות נאות מראה, מעוצבות ומסודרות נקי, פשוט ובמינימום התעסקות. התאכזבנו מעט מהקיש שלא היה פריך מספיק ולא היה דגול בטעמו, ובעיקר הורגש שנאפה במקום אחר ממכרה הזהב הזה וחומם בעבורנו, אבל ביחד עם פסטה ביתית שתיבולה נוח לבריות וערב לחך, זה היה נסלח. 

הקינוחים קורצים מחלון תצוגה קטן ומרשים. פאי לימון (31 ₪) פריך עטוי במרנג רך, יכול היה להיות חמוץ יותר, אך היה טוב, וביחד עם אספרסו טוב חתם לנו ערב מתוק והותיר שניים מחוייכים שנעים להם. גוף ונפש. הגיחה לסניף הנתנייתי של הרשת אולי הייתה הפעם תירוץ לקפוץ לאיקאה, אבל אין ספק שלא ירחק הזמן שבו היוצרות יתהפכו והביקורים באיקאה יהיו תירוץ בטוח לפקוד את הסלון המלכותי של הבליקר בייקרי.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי