על כף המאזניים

הכרתי כבר לא מעט מובטלים שרושמים איצטגנין (אסטרולוג, נחסוך לכם קפיצה לויקיפדיה) כעבודה הנדרשת שלהם, אבל אפילו אדומת השיער שאיתי, שלא מבינה בזה די, מוצאת כמה דברים מדהימים מהצלבת מזל האופק שלה עם תאריך הלידה, על רקע המצב הפוליטי בזימבבווה. אחד הדברים שמאפיינים את תאריך הלידה שלה במפת כוכבי השמיים הוא הקושי הבלתי נסבל בקבלת החלטות. התלבטות היא אחת התכונות הבולטות ביותר שלה וכמו שאמרתי לא פעם ברגע של חנופה דביקה - גם אחת החינניות שבהן. כבת מזל מאזניים לא פשוט לה לחיות בעולם השפע המודרני הזה, הדורש ממאותגרי הדיעה לבחור בחירות ולהחליט החלטות על בסיס יומיומי.

כל זאת על אחת כמה וכמה כשמדובר באוכל, ועוד יותר כשעסקינן בבית אוכל כשר ומעורר ציפיות כמו מסעדת 'דקה' שבמתחם רחוב המסגר בתל אביב. החרדות שעלו בה נוכח הצורך לבחור בין מנה רומנטית כמו 'מרק קרם שעועית לבנה עם טורטליני, פטריות פורצ'יני ושמן כמהין' לבין מנה מסקרנת כמו 'פלאפל דגים עם חומוס, שעועית לבנה ושמן זית' העמיקו כמעט עד לכדי כיב קיבה קל עוד לפני שבכלל דרכנו בפתח המסעדה הכל כך מושקעת ויפה הזו. אי לכך, תוכלו להבין את עצמת האושר שהציף אותי כשנודע לי שתפריט המקום מפרגן בעסקיות ומציע מבחר מצומצם של מנות לבחירה. וכך, עם חיוך טיפשי על פניי ורעב שעשה מתיחות כל הבוקר כדי להגיע מוכן לפעולה, הצבנו את הטוסטוס ברחוב התעשייה הקודח מחום וצעדנו יד ביד אל עבר מה שעמד להיות, בדיעבד, שמחה גדולה.

המעבר מהרחוב הסואן אל תוך המסעדה המעוצבת, השקטה והמרגיעה היה מפתיע וחד והבטיח אתנחתא של שעה שעתיים מהמולת היום. המסעדה מתהדרת בחלל מעוצב בסגנון מינימליסטי, המשלב עמודי בטון חשוף,  שמשאירים משהו מתחושת הרחוב עם משרבייה מרשימה מאבן, שמלווה כל מבט. בנוסף לאזור השולחנות והבר בקומת הקרקע, ישנה במקום גם קומה נוספת ובה חדר סגור לאירועים פרטיים.
הצצה מהירה בתפריט העסקיות אישש את תקוותי, 95 ₪ למנה ראשונה פלוס עיקרית ומבחר מצומצם אך איכותי של מנות. למרבה ההקלה, מרק קרם השעועית היה חסר בגיזרת הראשונות וכך נסללה דרכה של המתלבטת הסדרתית לבחירה באופציה המסקרנת - פלאפל דגים. המנה לא איכזבה והתברר שיתכן ושישים שנות אכילת פלאפל מחומוס היו טעות איומה (זה יכול להסביר כמה מהבעיות שסובבות אותנו במדינת היהודים). טעמו המפתיע של הדג בתוך העטיפה המטוגנת העדינה, בצירוף מרקמו המתעתע של קרם השעועית שתיפקד כחומוס, הצדיקו את היותה אחת ממנות הדגל של המקום - מנה יצירתית, מקורית ומדויקת בשילובי הטעמים שבה. אני הלכתי על מנה של טרטר אינטיאס עם סלק ועדשים אורגניות (תוספת של 12 ₪). האינטיאס הוגש יחד עם קוביות סלק ועדשים בין שתי שכבות של קדאיף, והציג שילוב נדיר של עולמות קולינריים ומרקמים, ורעננות כזו שהייתי מוכן לעצור את הארוחה כאן ועכשיו. לא צריך יותר מזה. אבל בטעימה שנייה, הסתבר שגם קרפצ'יו של דלעת עם גרעיני דלעת, נבטי חמניה וגבינת באפאלו (תוספת של 12 ₪) שהתעקשתי להזמין, היא מנה שאסור לוותר עליה. גרגירי פלפל מדגסקר מקסימים התפצחו להם בפה למעין טעם מנגואי בלתי צפוי שהשתלב בצורה מבריקה עם הדלעת, הגבינה והגרעינים. עשו כהמלצת השף: יש לאסוף את כל המרכיבים יחד על המזלג ורק כך לטעום את המנה. כל אלה, בליווי יין לבן (שאינו כלול בעסקית) היוו פתיחה מענגת ומספקת.

גם במנות העיקריות הבחירה היתה קלה. המטבח הפרסי הוא מהאהובים עליי ומנת הכורמה סבזי, תבשיל עם שילוב ייחודי של בורי עם ניוקי על מצע חציל צלוי, ענתה על הדרישה. להשלמת התמונה הוספנו פילה בס על ניוקי וירקות מקורמלים שהעניקו למנה טעם מתקתק עדין. שתי המנות לא איכזבו והותירו אותנו שבעים, מרוצים ונחרצים: גם מנה אחרונה תהיה כאן (תוספת של 30 ₪). שוב נמנעה מאיתנו ההתלבטות, הפעם בזכות המלצרית האדיבה והחייכנית. בהמלצתה הזמנו מנה קלה ומרעננת של טוויל שהכיל סלט פירות טרי והוגש עם כדור של סורבה תות. בחירה מצויינת שהצילה אותנו מהתנמנמות צהרים בלתי רצויה. 

הפוגת אמצע היום המרגיעה הגיעה לסיומה, בחוץ חיכו לנו שמש, ערפיח ומושב טוסטוס לוהט ולי לא נותר אלא להודות למי שהמציא את העסקיות וחסך לנו את ההתחבטות הבלתי נמנעת בתפריט המוצלח והטעים של דקה.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי