רחוב הארבעה, הגובל במתחם הסינמטק וברחוב קפלן המתחדש, הפך כבר לפני שנים לא מעטות לאחד ממתחמי המסעדות המוכרים, הפופולריים והאקלקטיים בתל אביב. זה אחר זה צצו להם מקומות בניחוחות וטעמים שונים - מסעדות יפניות איכותיות, אחת ברזילאית שמתגאה במבחר בשרים, טאפאס בר ספרדי וגם מסעדה טורקית אורפלית (אזור בגבול טורקיה - סוריה) בשם 'פאשה'.
עם רוח גבית של הצלחת הנבחרת הטורקית ביורו האחרון ועליית מחירי הרחת לוקום בשווקי מזרח אסיה, החלטנו לצאת ולבדוק מה יש למסעדה להציע והתייצבנו בשעריה באחד מערבי תחילת השבוע, אני וחבר שבכל שאר ימות השנה מעדיף את סן פרנסיסקו עלינו.
פאשה מתהדרת בחלל גדול בעיצוב נקי המכיל אזור רחב לשולחנות, בר עם היצע מרשים של משקאות ושלל סממנים אוריינטלים, כגון נישות קטנות ומקומרות. קשה לפספס את המטבח הפתוח עם הטאבון הגדול, שמאפשר לראות חלק ניכר מהמסלול שעוברת ההזמנה שלכם (בעיקר אם יש לה קשר משפחתי לטאבון), מרגע שנלקחה על ידי המלצרים ועד שנחתה על שולחנכם.
פתחנו עם כוס טובורג מהחבית (18 ₪) ועם מבחר סלטים (18 ₪) שכללו, בין השאר, טחינה, סלט טאבולה טרי וכמובן סלט טורקי. עם כל אלה הגיעו פיתות טורקיות חמות מהטאבון והאורח התפרק מהנימוסים האמריקאים, חזר למקורות וטבל מכל וכל. כהרגלי בקודש לא וויתרתי על דגימה של קובה ובחרנו בשניים מתוך השלושה שהוצעו בתפריט: קובה אורפלי (26 ₪) וקובה חמוסטה (26 ₪) ברוטב חמצמץ של לימון, מנגולד וסלרי. אחת מהמלצות הבית היתה חציל בלאדי על הגריל שמוגש עם טחינה, ואכן, לא התבדינו - מנה פשוטה ומצויינת. עם החציל חלקה את השולחן טטבילה (24 ₪), מנה לא שגרתית וטעימה שבהחלט עזרה לפתוח את התיאבון לקראת העיקריות.
למנות עיקריות הזמנו סטייק פרגית בפיסטוק שמי וקשיו (74 ₪) שגם היא כמו הטטבילה, התאפיינה בטעמים מקוריים ואורפה קבב (62 ₪). כדי להקל במעט על הנוכחות הבשרית, הוספנו מנה של מבחר ירקות מהטאבון (36 ₪). שמחנו לקרוא בתפריט על הארוחות העסקיות המוגשות גם בימי שישי בצהריים, בטווח מחירים בין 50 ל-70 ₪ וכוללות סלטים, מנה ראשונה ומנה עיקרית.
גם במנות האחרונות נפגשנו בנדיבות האורפלית שליוותה את כל הארוחה - גלידת וניל שהגיעה בצורה של הר גדול ומושלג, מעוטר בסילאן וחלבה (34 ₪). מנה שבהחלט מתאימה למי שאוהב מתוק והרבה ממנו. העובדה שהמסעדה מצויידת בתעודת כשרות לא הורגשה כלל במנה זו, אך בלטה קצת יותר במנת הקדאיף החם (26 ₪), שנעשה גם הוא בטאבון ודומה במרקמו לכנאפה, אך ללא הגבינה המתקתקה.
דחוסים ומדושנים יצאנו מרחוב הארבעה לכיוון בתי הטמפלרים שנבנו עוד כשהטורקים שלטו בארץ. לא יכולנו שלא לחשוב שחלק גדול ממורשת מהאימפריה העותומנית מתגלגל אצלנו בבטן.
* הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של אייל דרורי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת