זוכרים את הפעם הראשונה שאכלתם סושי?
אני זוכר את שלי. המון מחשבות חלפו לי בראש באותה פעם: איך לעזאזל בוחרים מתוך כל המגוון הזה?; רגע, אז הדג ממש חי? זה לא מסוכן?; כזה קטן? זה לא ישביע אותי בחיים; ועוד תהיות שעם הזמן והניסיון נעלמו.
כמובן שאת המקום, סושי בר בזל, אני לא אשכח. מאז אותה פעם ראשונה ובתולית חזרתי למקום כמה וכמה פעמים ובכל פעם נהניתי יותר ויותר, הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב סושי, בטירוף, כי פשוט אי אפשר אחרת. כפי שאתם בטח מבינים, מדובר בסיפור אהבה דביק. כמובן שלמסעדה תמיד יהיה מקום קטן בלבי, במתחם השמור לדברים שעשיתי בפעם הראשונה, ולכן תוכלו להבין כמה שמחתי בתור תושב רמת-השרון כשנפתח דווקא אצלנו סניף נוסף שלה. בהזדמנות ראשונה, חשבתי לעצמי, אני יושב אצלם על הבר עם בחירת לבי. מרוצים מהעובדה שהאחות הצעירה עוצבה עם ייחודיות משל עצמה אבל התפריט נשאר זהה, התחלנו לשחזר את החוויה מהפן הקולינארי.
כדי לפתוח את הערב ואת הראש הרמנו לחיים עם טוקובצי - סאקה יפני איכותי מאורז אורגני. כיאה לסאקה הוא היה עדין מאוד, מרענן ועולה לראש באלגנטיות אך בעוצמה. את התיאבון פתחנו עם שתי מנות רעננות ונהדרות: קרפצ'יו של דג טרחון ברוטב מתקתק (31 ₪), שלא היה גדול מימדים, אבל גם לא עולה יותר מדי, וסלט נודלס בויניגרט שומשום (26 ₪), שהיה עשיר בתוספות – אצות מסוגים שונים, פטריות ומלפפונים. ניסינו גם גיוזה עוף (28 ₪), והפעם התאכזבנו - הכמות אמנם גדולה מאוד אבל המנה אנמית בטעמיה. עוד מנה מומלצת לחימום הבטן והאווירה היא מרק אודון דגים (45 ₪). מדובר בארוחה בפני עצמה, שלא לומר ארוחה לשניים. הוגשה לנו קערה גדולה ומהבילה, מלאה במרק ריחני עם אטריות אודון, המון דגים לבנים שונים, קצת פירות ים וביצה חיה שהתבשלה לאיטה מחום המרק. נצלו את התקופה הזו ליהנות ממנו, לפני בוא הכבשן של חודשי הקיץ.
בגזרת הסושי, התחלנו עם ספיישל אינארי - אחת המנות הנמכרות ביותר במסעדה, ובצדק - רול עבה עטוף בטופו, עם קוביות סלמון ודג לבן, אבוקדו ועגבניות (17 ₪). חבל שהוא נחטף בביס אחד. ניגירי סאקה - סלמון עם רצועת ג'ינג'ר טרי (12 ₪) וניגירי אונגי - צלופח (17 ₪), היו בעצם מה שהמסעדה מנסה לשדר – טריים, פשוטים וטובים. בלי יומרות מתוחכמות - פשוט אורז איכותי ודג טרי, טבילה בסויה וישר לפה.
עוד קצת סאקה נמזג מהקנקן לכוסות קטנטנות, נשתה בשלוק ועלה ישר לראש. כשלצערנו הרב הוא נגמר, לא הרשינו לעצמנו להוריד את רמת האלכוהול והזמנו צ'ויה - שיכר שזיפים מתקתק שמגיע עם שזיף אמיתי בתוך הבקבוק.
שלושה סוגי סושי סגרו את הערב: בוז'ולה, קרייזי בוסטון והקלאסי - ספייסי טונה. מבין השלושה, שהיו כולם מעולים, הבוז'ולה היה המיוחד והמוצלח ביותר. הוא הורכב מסלמון סקין שגולגל עם מלפפון ומיונז יפני בתוך אצה ואורז, כשמבחוץ מעטרת את הרול שכבה של סלמון ואבוקדו לסירוגין (26 ₪). מנה יפה במיוחד. הספייסי טונה היה רול רגיל וכשמו - מעט ספייסי, עם טונה ומיונז יפני (26 ₪). קרייזי בוסטון, סושי מיוחד עם שרימפס, אבוקדו ואספרגוס, תפס מקום טוב באמצע בין השניים הקודמים (26 ₪).
שלוק אחרון מהצ'ויה, ניסיון נואש לטפטף שאריות מקנקן הסאקה ישירות לגרון ואנחנו מוכנים לסכם את הערב. החוויה של הפעם הראשונה לעולם לא תחזור, אבל אפשר לומר שנהנינו לא פחות - אולי כי היום אנחנו יודעים יותר להעריך סושי טוב, וסושי בר בזל ברמת השרון בהחלט יודעים לעשות כזה.
*הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת