נעים מאוד, דלאל

נווה צדק, מהמתוקות שבשכונות תל אביב, מצליחה לשמר טעם של פעם וארומה של קסם ונועם. בסמטת כי"ח (כל ישראל חברים) הנחבאת בלב השכונה, באחת מפניות הסתר של רחוב שבזי המפורסם, שוכנת "דלאל", מסעדה ובר המשתרעים על שני חללים גדולים ומעוצבים ובאמתחתם הפתעה טעימה.

הבר של "דלאל" סיפק לרנית ולי נקודת תצפית פנורמית על יופיה של המסעדה. בניגוד למקומות חדשים המנסים לשחזר חוויות "ממקום אחר", ניכרת בדלאל דווקא השאיפה ליצור אטמוספרה ישראלית אסתטית ואותנטית שתשתלב בקסם המקום ורוח השכונה. לבנים מקוריות מימיה הראשונים של השכונה המחפות את קירות המסעדה, הנברשות המפורזלות בייחודיות, כורסאות הישיבה המהודרות בצבעים עזים, צלחות ההגשה הנאות והסכו"ם הבוהק והיפה מתלכדים לכדי חוויה "הוליסטית" מאד נעימה. גם טעימה. מאד טעימה.

את החוויה התחלנו בהמלצת הברמנית בכוס קרמה ד'אלזס בלאן דה נואר, N.V "ארטור מץ", לרנית (27 ₪) וכוס קרמה דו ז'ורה רוזה N.V "לה פארל", עבורי (28 ₪). ה"קרמה" של רנית התגלה כיין נתזים בצבע זהוב בהיר עם השתקפויות של ענבר, טעמי אפרסק ונקטרינות עסיסיות ורמיזת דבש בניחוח מרוחק ושליו. ה"קרמה" שלי הפתיע בבעבוע עדין של טעמים וניחוחות של גרגרי יער, דובדבנים ותות שדה בגוונים מרירים-מתקתקים. סלסלת לחמניות פציחות וחמימות הגיעה בליווי גלגל חמאה צהבהבה ורכה, ממרח חצילים מעושנים וקרמיים ואריסה מתקתקה וכיפית. מבט חטוף לעבר הבר גילה מתקן קירור מיוחד שבו אפשר לאפסן יינות ולמזוג מהם לכוסות מבלי לפגום באיכות היין. שאפו.

ניחוחות השיכר וטעמיו פערו את הרעב עמוקות. השף, גולן גורפינקל, שולט במטבח ביד יצירתית וטובה ומנעד הטעמים שחווינו הכיר טובה לחומרי הגלם המקומיים המשובחים ולעונות השנה. לראשונות, טעמנו מיציר כפיו מנת נתחי אינטיאס נאים שהונחו ביד רגישה על סלט עדשים, גבינת "המאירי" המשובחת ויוגורט שומשום נהדר (48 ₪). כמה הייתי שמח למנה כפולה מהעונג הרענן הזה. הראשונה האחרת הייתה סמל לטעמי אמא אדמה (וההולכים עליה): ראגו שקדי עגל ופטריות על רושטי תפוח אדמה פריך (מעין לביבת תפוחי אדמה קריספית) ויוגורט נהדר שצינן את טעמי השקדים הבשריים העמוקים (58 ₪).

בשלב העיקריות בחרנו במנת פילה לברק, פריך מבחוץ ועסיסי בבשרו, שהונח על אורז אדום אורגני ועוטר ברוטב לימונים כבושים משובב (92 ₪), ובמנת מדליוני פילה בקר שהוגשו בציר בשר ויין אדום ולוו ביתדות תפוחי אדמה - מעין צ'יפס משודרג - שהייתה אף היא נהדרת, וניכרה בה איכות הבשר המיושן, שהוגש במיטבו (98 ₪).

בתום הזלילה, קנקן מים קרים יפהפה הונח מולנו לשטיפת טעמים, הירגעות מדישון הארוחה ופנטוז על הגראנד פינאלה - הקינוחים. על סף נמנום, הלכנו על דקואז קרם שוקולד ופסיפלורה - מחית אגוזי לוז, מוס שוקולד ועיטורי מרמלדת פסיפלורה (36 ₪) ועל מלבני סבלה אורז מתקתקים במילוי קרם פטיסייר ובעיטור תותים טריים (38 ₪). שניהם, שנבחרו לאחר לבטים לא פשוטים, חתמו לנו יופי של חוויה וגירו אותנו למפגש נוסף עם התפריט והאווירה של דלאל.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי