ג'מוס הזהב

כמדי 23 בחודש בוחרת הועדה המארגנת מטעמה של אימפריית כתבות האוכל "דוד רוזנטל בע"מ" (בעלי זכות הצבעה – אני) את "ג'מוס החודש" – הבהמה המפוטמת שמסוגלת לאכול הכי מהר והכי הרבה. בערב סתווי ונעים זה פשט לו חיוך רחב על פניו של ידידי ושותפי לארוחות, להלן הג'מוס, שכמו בכל החודשים שקדמו גם הפעם זכה בתואר. וזה לא היה קל, למרות שהוא התמודד (שוב) רק מול עצמו. המקום שבו נערך הטקס היה ה-Calma שבחוף הלידו באשדוד – קפה-בר-מסעדה מגניב ואיכותי, שקט ומרענן, שסיפק תפאורה מושלמת.

ומדוע, תוהים אתם, זכה לו הוד ג'מוסנו בתואר דווקא בערב זה? משום שהאיש, סליחה – הבהמה, שבר שיאים חדשים של קיבולת. המטבח של רוברט ביטון, שף משובח ופשוט איש טוב, עשה לו את זה, ככה שלא הייתה לניאנדרטל ברירה אלא להזמין ולהזמין. האמת היא שגם אני אכלתי וסעדתי בנעימים, אבל יש כאלה שאני מוותר להם מראש בקרב, והג'מוס עונה בדיוק להגדרה של "כאלה".

אחרי שסיימתי לשבח ולקלס את האלוף הנצחי, ה'מכבי תל אביב' של הטורפים, הגיע הזמן גם לספר על המקום עצמו. Calma בספרדית פירושו "רוגע" ובאמת, המקום עצום המימדים שוכן לו למרגלות החוף, אבל לא תמצאו בו אווירה חונקת, המולה או מוזיקת טראנסים קופצנית, רק שקט ושלווה, כשגלי הים מהווים את מוזיקת הרקע. במקומות כאלה בדרך כלל ניתן "ליהנות" ממטבח בינוני, אבל לא ב-Calma. כאמור, רוברט ביטון, 17 שנים במקצוע (חקרנו, אלא מה?), מייצר מטעמים ומאפשר לכם לשבת, אם תרצו, גם על יותר מסתם צלחת חומוס תעשייתי ובירה.

פתחנו כמו שני קליעים שנורו מאקדח – סוערים ומהירים. הג'מוס הזמין מנה משובחת של גבינת עזים על בטטה בקרמל ושמן טימין (28 ₪) שהומלצה לנו לפני כן על ידי המלצרית החמודה והקופצנית, שלהבת, ולא התאכזב. תענוג של מנה. הוא צירף גם את אצבעות הבקלה המטוגנות בטמפורה. המנה הזו עולה 32 ₪, אבל מוגשת בגודל ובטעם כמו מנה של 64 ₪. אני הזמנתי קבבוני טלה עם טחינה ירוקה על חציל קלוי (48 ₪) וטורטיה בקר בפיאמנטו – רול ממולא בבשר טחון ברוטב חלפניו (39 ₪). זה היה הרגע שבו הג'מוס זכה סופית בתואר, כי הברנש נתקנא על כך שלקחתי טורטיה, עד שהזמין גם הוא אחת – רול במילוי נתחי עוף מתובלים (38 ₪).

חשנו במספר זוגות עיניים שמסתכלים עלינו בתדהמה. בשולחן שלידינו הזמינה חבורת צעירים כמה בירות ובזה שמאחורינו ביצעו ארבעה חבר'ה מעט מבוגרים יותר הזמנה מעט גדולה יותר, אבל לא כמו זו שלנו. ככה זה, ב-Calma אין הגבלה ואפשר להזמין ב-20 ₪ או ב-200, תלוי איך מרגישים. את הנוק אאוט נתנו במנות העיקריות – בשבילי מנת אנטריקוט מצוינת (85 ₪) עם אורז וירקות מוקפצים ובשביל האלוף הנצחי, פילה לברק אפוי בעגבניות, פלפלים והשוס שנותן את הטעם לכל המנה – לימון כבוש (75 ₪). ואז הגענו לקינוחים, כשהוא לוקח טארט אגוזי פקאן עם גלידת וניל (29 ₪) ואני מזמין קיפוד (26 ₪) – שוקולד דחוס עם כדור קוקוס בפנוכו, שני קינוחים טעימים במיוחד.

בתוך כל טקסי הפרסים והבליסות נראה שלא הבלטתי מספיק את העובדה ש-Calma נמצאת באשדוד, עיר שמעולם, באף ביקור, לא אכזבה אותי באיכות מסעדותיה. לשמחתי המאזן שלי נשאר על מאה אחוזי הצלחה גם אחרי הביקור הזה. מקום עממי אך לא זול, איכותי אך לא יקר ובקיצור – הבחירה הנכונה שלנו ואני מקווה שגם שלכם.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי