המציא את הגלגל?

אני לא יכול להסביר לכם למה אחד הדברים שהטרידו את מנוחתי לפני שהגעתי לאדיסון ביום חמישי שלפני ערב יום כיפור, היתה השאלה האם יקרינו בבר-מסעדה הזה את המשחק בין הפועל ת"א לסולנה השבדית בגביע אופ"א בכדורגל. זה לא שבהיותי אנטי-אדום קלאסי הזיז לי המשחק יותר מדי, כמו העובדה שהתרגלתי לכך שמקומות טובים באמת משדרים משחקי כדורגל. תרצו, תאמרו שיש לי מדד מעוות, אבל אני באמת מאמין שבר טוב נמדד ברגישות שלו לעניינים הבוערים של היום, ומשחק כדורגל חשוב הוא בהחלט משהו שעומד על סדר היום. אחרי הכל, אלכוהול וספורט הם זיווג משמיים, לא?

כשהגעתי לאדיסון, על צומת הרחובות אחוזה וירושלים ברעננה, הסוגיה נפתרה מייד. בחוץ ישבו אנשים מול מסך ענק ששידר את המשחק עם ווליום, ובפנים ישבנו על הבר המהודר, כשאנחנו צופים במסך קטן בלי קול (לטובת כל אותם אנשים מוזרים שלא רואים כדורגל). על השולחנות בפנים היו אפילו מסכים אישיים שהראו, תאמינו או לא, את המשחק. וכל זה בא לומר שהקורלציה בין בר, מהודר ככל שיהיה, לספורט ברורה לא רק לי אלא גם לשאר העולם הנאור.  

אלא שאם חשבתם שהגעתי לאיזשהו פאב עשן ואפלולי המאכלס כל מיני טיפוסים זעקניים, טעות בידיכם. אדיסון הוא מקום מושקע ברמות הגבוהות ביותר שיש, מעוצב באופן מרהיב ונותן פיתרון לכל הרעבים, הרעבות, הצמאים והצמאות. הנה למשל, קחו אותי. אני כולה באתי ולקחתי בקבוק סטלה ארטואה (24 ₪) בעוד הברנש אנין האלכוהול שבא אתי הזמין סן ברנרדוס טריפל (27 ₪). בעודו מקבל את הבירה שלו בכוס מהודרת וממותגת, פנה אליי ואמר ששם וי גדול על המקום: "מי שמגיש סן ברנרדוס טריפל, חייב להיות טוב". נו, אם הוא אומר.

ברקע התנהל משחק משעמם בעצלתיים, ואני התפנקתי לי בכורסאות הכל-כך נוחות ומלבבות שלצד הבר. נתנו דעתנו על האווירה והחלל. כל דבר עומד במקום, הכל מסודר ונעים לעין. בינתיים קיבלנו את הראשונות שהזמנו: פיתה דרוזית במילוי בשר טלה וצנוברים ביוגורט (42 ₪) ופטה כבד עם ריבת בצל ולחם קלוי (39 ₪). שריקה למחצית, איזה משחק מגעיל. עמד לי על הלשון להזמין עוד משהו, כבד, בועט, צועק, אבל אז נזכרתי שאני נוהג הביתה ואסור לי ללכת על אלכוהול קיצוני. בצר לי לקחתי סמירנוף אייס (31 ₪) והרגשתי כמו איזה ליידי. שותפי השתיין הזמין בינתיים כוסית של גראנד מרנייה (או יותר נכון "גראן מרנייה", 48 ₪), ליקר עם ריח חריף שפותח כל צ'אקרה אפשרית. הטעם שלו, אגב, הרבה פחות מאיים, אבל רק מלהסניף אותו אתם תעלו דמעות. אחר כך קיבלנו את המנות העיקריות – קבב טלה עם צנוברים בגריל בתוספת טחינה וצ'יפס (59 ₪) ושרימפס עם חמאה, שום, עגבניות וניוקי (79 ₪). קינחנו עם מרנג שוקולד לבן ורוטב תות (36 ₪) ועירוי שוקולד - פונדנט עם כדור גלידה (36 ₪). לסיום סיומת, סגרנו את הערב עם שוט ג'יימסון.

המשחק נגמר ב-0:0 מאכזב, אבל לנו ממש לא היה אכפת. כשיצאנו החוצה ראינו בחניון העליון של המתחם חתול שברח מאיתנו ואני חשבתי על זה שבתל אביב כל החתולים כאלה ערסים, ואף אחד לא בורח ממך. אחר כך עשינו סיכום: אוכל טוב? היה. מקום מושקע? ועוד איך. כדורגל היה? נו, נגיד. אלכוהול טוב? בהחלט. חתולים חנונים בחניון היו? לפחות אחד, אבל בטח גם השאר כאלה. היתה חוויה נפלאה, ואדיסון, ההוא שרשם יותר ממאה פטנטים על שמו, יכול לרשום עוד אחד. ממש נהנינו.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי