כאן לא מוכרים ציקוריה

יום שישי בערב, ר' בדרכה אליי. דיסקוס מהיר של אופציות יציאה, אחרי שמאורעות החג עייפו את שנינו. חיפשנו לנו מפלט נעים ורגוע עד כמה שאפשר. שלא תבינו לא נכון, לא נמלטנו מאוכל ושתייה חלילה, כי אם שאפנו לאוכל  נינוח יותר, בלי כבדים קצוצים וגפילטע-פישים וגולאשים עומסי צלחות ובטנים לעייפה.

בדרך לקונספט שהחל מתגבש בנו חלפנו על פני רחובות ריקים למדיי, אווריריים (קוראים לזה רוח חג) וגם על פני כמה מספרות שתופסות כל פינת רחוב בתל אביב. מדהים אותי כל פעם מחדש שכולן נושאות שלטים בשפה האנגלית. מה קרה? המנדט לא נגמר? אז אולי דווקא כתנועת מחאה ל"אנגלופיליות" של מספרות העיר והמרדף אחר תרבות הניכר, התחשק לי לפתע משהו מקומי, עמוק, שורשי ומוכר. קפה לנדוור הבליח לו וכיוון את חרטום המכונית לרח' דיזינגוף פינת אסתר המלכה. 

אומר מראש – היה פשוט ופשוט נהדר. איזה מענה סימבולי יותר למשהו שורשי ומקומי יכולתי למצוא מאשר בית קפה שמעוצב, חי ונושם ברוחה המקורית של לנדוור, חברת הקפה הותיקה, אותה פיסת  היסטוריה לא קטנה הקיימת מאז תקופת הצנע של שנות ה-50, כאשר רוב הקפה ששווק אז בארץ היה על בסיס ציקוריה (תחליף קפה) ולנדוור היה המקום בו ניתן היה להשיג קפה אמיתי.

את פנינו קידם צוות נחמד ביותר. שאפו מיוחד לכרמית, המלצרית המעולה, שליוותה את ארוחתנו והנעימה את זמננו במאור פנים, יעילות ושירות נהדר. פתחנו בסלט גלילי עשיר ברכיבים ובטעם שהיה ממוקדי הארוחה וכיכבו בו חסות טריות ופריכות, עלים ירוקים בוהקים, בורגול, פטרוזיליה ונענע קצוצות, כפיסי גזר וצנונית, רצועות סלרי אמריקאי, פיסות מלפפון, גרעיני חמנייה, חמוציות לרוב וגם תפוח שנמסכו כולם בשמן זית ומיץ לימון ועוטרו בעיטור נדיב במיוחד של גבינת פטה בתיבול זעתר. נשמע מצוין? אכן מצוין! סלט שמרגיש בריאות, רענן וגם נדיב במידותיו. ר' לקחה את סלט הפסטה וגם נהנתה. בצלחת שקערורית גדולה ולבנה הוגשו להם בצוותא פסטה פנה בנדיבות, רצועות פלפל אדום וצהוב קלוי, עגבניות מיובשות לרוב, פסטו, אורגנו, בזיליקום, עגבניות שרי ופטרוזיליה בעיטור גבינת פטה ושמן זית כתית משובח. פעמיים סודה עם פלחי לימון הרוו את הצמא, הרעב עדיין לא מוצה וכך המשכנו למנה הבאה. חצי כריך עוף ואבוקדו בלחם דגנים היה משובח, טוסט הרוסטביף, אף הוא בלחם דגנים עשוי במקום, היה כיפי וטעים לאללה. לצד שני אלה הוגש סלט ירוק בויניגרט חמצמץ-מתקתק טרי ונהדר.

השיחה קלחה והשתלבה בדיזינגוף, כמו שדיזינגוף יכול להיות רק בעתות חג, אנשים מחויכים המשיכו להיכנס ולצאת מרוצים מהחוויה. לקינוח לקחנו עוגת שוקולד חמה נהדרת עם בננות בקרמל, גלידת וניל איכותית וקצפת וגם מקבץ עוגיות נאות (תמרים, גרנולה, חמאה וריבה). ר' נטלה את אחד מסמלי המקום – קפה ים תיכוני, ארומטי להפליא, שהתבשל בכלי מיוחד ונמזג לה כלאחר כבוד מפינג'ן יפה לתוך כוס קפה טורקי קטנה וחמודה. אני הסתפקתי במאג של מים רותחים עם שיח נענע לגרנד פינאלה נהדר.

באמת יופי של מקום, שילוב של שורשיות ארצישראלית באריזה עדכנית וניחוח רטרואי, אוכל טוב ושירות מעולה ומוקפד. מה עוד צריך בן אדם בתקופת החגים?

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי