אוכלים ספרים

אני מודה ומתוודה – לפני שהגעתי לטרומן קפוטה ברחובות, לא היה לי מושג מיהו טרומן קפוטה. אבל אצלי זה לא חוכמה, כי עד לא מזמן לא ממש ידעתי גם מיהו מילאן קונדרה. נו, טוב, כשזה קשור בסופרים אני מסתפק ברם אורן. אבל באמת – עיון קצר בוויקיפדיה סיפר לי קצת על הסופר מלואיזיאנה עם המבט המטורף בעיניים, שהקדים את זמנו וחי בעולם פסיכדלי ומסובב שהוא עצמו יצר. על הבסיס הזה הקימו גם האנשים השותפים לרעיון את הפאב הנושא את שמו, והלכו עם זה עד הסוף.

כשהתיישבנו, הג'מוס ואני, בבלקון של הטרומן, נשקף לעברנו קיר לבנים אדום ועליו דמוי פוחלץ של איל (או מה שזה לא היה). זה הזכיר לנו מראה משולב של מפעל ניו יורקי עם בית של ציידים רד-נקים מטקסס. למטה נראה המקום כמו לאונג' בר עם כורסאות נוחות, ובקומה השלישית יושב לו מעין בר נפרד שמזכיר מאוד פאב שכונתי. אקלקטיות, אמורפיות, טירוף – לא משנה איזו מילה תבחרו, הכל מתאים ובמודע. הרגשה של הזיה, משל לקחנו קוקטייל משנות ה-50, ה-70 וה-90, מהלנו בכמה תרבויות וזרקנו הכל לתוך בר-מסעדה ברחובות. וכל זה, עוד לפני שהגיע האוכל והאלכוהול.

אבל רגע, לפני שנתחיל עם האוכל והאלכוהול, נדע גם לספר שהטרומן קפוטה הוא מקום נסתר משהו בפארק המדע ברחובות, וגם זה – תרצו או לא – במודע, כי אנשי המקום היו שמחים מאוד לשמור על הקהל האיכותי שמגיע לשם ואכן מגיע לשם קהל כזה.

טוב, עכשיו נעבור לחלק החשוב יותר של המקום (כי עם הפסיכדליות בא התיאבון). פתחנו עם טאפסים (18 ₪ כל אחד) של גלילת חציל עם גבינת עזים ופסטו ונקניקיות מרגז חריפות יחד עם לחם הבית. אחר כך ירדנו על מנות הביניים (30 ₪): יקיטורי – שיפודים מהממים של אנטריקוט ופרגית (30 ₪), קרפצ'יו עם בלסמי ופיצה נפלאה עם תוספת פלפלים ופטריות. אפילו הג'מוס ואני נכנענו והחלטנו ללכת על מנה משותפת לעיקרית - סטייק פרגית במרינדה עם צ'יפס בצד (45 ₪).

וכאן אני רוצה להתעכב מעט ולהגיד לכם משהו שעליו חונכתי: כל מסעדה, מהזניחה לנחשבת ביותר, נמדדת לפי הצ'יפס שלה ולו מכיוון שמדובר לכאורה במוצר הבסיסי ביותר שהיא יכולה להגיש. אני יכול לפאר עד מחר את המנות האחרות (המצוינות), אבל פשוט חובה לציין את התוספת הטרייה שלא מרגישה ונראית כאילו שפכו אותה מתוך שקית קפואה לתוך מחבת מבעבע. צ'יפס ביתי, טוב, עסיסי וערב. ככה עושים אוכל, ככה עושים צ'יפס.

וכל ההקדמה הזו (נכון שלא ראיתם הקדמה כל כך ארוכה מימיכם?) רק בשביל לספר לכם על חוויית האלכוהול שעברנו, הג'מוס ואני. תחילה הוא לקח ג'ק דניאלס (44 ₪) ואני הלכתי על הסאות'רן קומפורט (36 ₪), ואז התפנינו להרביץ צ'ייסרים מאחד מקוקטיילי הבית שנקרא "דאבל אספרסו". כן, זה אולי נשמע לכם כמו קפה כי יש שם קפה, רק שרחמנא ליצלן – הוא מעורב בוודקה ומטיס את החושים שלכם עד לנס ציונה. מכיוון שהג'מוס נהג חזרה הוא ויתר ואני ירדתי על שניים כאלה. קינחתי, בעוד חושיי מתערפלים, במנה שנקראת "כיפה אדומה" – קציפת גבינה מעוטרת ברוטב פירות יער (28 ₪) והג'מוס לקח את הקיפוד (28 ₪) – מוס עטוף בשוקולד.

לפני שיצאנו חיכתה לנו הפתעה – ינשוף, מכשיר חובה בכל פאב למדידת האלכוהול בגוף. אני לקחתי כמה נשיפות והגענו למסקנה שאכן – טוב שאני לא נוהג. בדרך חזרה כמעט ביקשתי מהג'מוס שיוריד אותי בפיפת' אבניו פינת 36, ליד הבר השכונתי בניו יורק שבו בוודאי אהב טרומן קפוטה להסתובב, אבל הוא רק אמר לי "יאללה, הגענו לתל אביב. רד, אני מת לישון". זו היתה החוויה המרנינה שלי בטרומן קפוטה, וזו צריכה להיות גם החוויה שלכם.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי