פורטרהאוס. תכתבו את זה במילה אחת, תכתבו את זה בשתיים, פורטר האוס יישאר פורטרהאוס. לפני מספר חודשים פניתי לעורך שלי. "שמע", אמרתי לו בטון מאיים, "שמעתי על הפורטרהאוס של NG. אתה חייב לסדר אותי". ככה, בלי בושה, אמרתי לו.
לא הקשיב? בטח הקשיב, וגם סידר אותי. לקחתי אתי את השמן, שנורא כועס על שאני קורא לו היפופוטם, לכן מעכשיו נקרא לו בשם הצופן "הג'מוס". ידעתי שיש רק שותף אחד שאני יכול לקחת לארוחה ב-NG וזה אותו ג'מוס, כי הפורטרהאוס בנוי לבהמות כמונו ולא לאף אחד אחר.
אז מה זה הפורטרהאוס הזה, לעזאזל, אתם שואלים? ובכן, מדובר בוואחד סטייק שמורכב מנתחי סינטה ופילה משובחים ומגיע בשלושה גדלים: 1.2 ק"ג (210 ₪), 1.4 ק"ג (285 ₪) ו-2 ק"ג (420 ₪). תורידו מכל זה 25 אחוז של עצם (ממש כמו מס הכנסה) והרי לכם ארוחה לשני אנשים. טוב, "אנשים" היא מילה שלא כל כך מתאימה לחיות טורפות כמו הג'מוס וכמוני, אבל היי – גם לחיות יש רגשות. המלצר הגבר-גבר שלנו, שגב, הבין את זה מיד. הוא ממש לא התרגש כשירדנו על מנת הפורטרהאוס הבינונית (1.4 ק"ג) ואפילו לא שאל שאלות. הוא ידע שיכולנו בקלות לבלוע 2 ק"ג וזרק איזו מחמאה של "כל הכבוד" שהתרגום המילולי שלה הוא "ניאנדרטלים כמוכם לא ראיתי הרבה זמן".
זהו, ניקיתי את זה מהסיסטם. פשוט, היה חשוב להבהיר מה זה העסק הזה של הפורטרהאוס, עכשיו אני יכול להתחיל לדבר על כל הדברים האחרים ב-NG. למשל, העובדה שהיא ממוקמת במקום ציורי ומדליק באמצע נווה צדק, שדי מסווה את העובדה שמי שמגיע אליו הוא בדרך כלל אנשים בעלי נטייה לאכול פרות שלמות. למשל, המתאבנים (כולם מגיעים קרים, אגב), שפותחים בדיוק רב את התיאבון ולמשל הסיגרים והקוניאק, שעוד נגיע אליהם.
פתחנו עם פטה כבד עגל (52 ₪) מנה כבדה יחסית לפתיח (אם כי את הג'מוס זה לא דגדג); פרחי קרפצ'יו (44 ₪), שמורכבים מנתחי פילה בקר איכותי מגולגלים סביב עלי רוקט, עלי בייבי ופרמזן ומוכנים לנגיסה. לקחנו גם חציל סלסה (35 ₪) - חצילים צלויים בתנור עם סלסה עגבניות וגבינת עזים וכאקורד סיום, שרימפס קוקטייל (36 ₪), מנה שלא היתה בתפריט וכללה שרימפס מתובלים בגוואקמולי. כל אחד מאיתנו השקה עצמו בכוסית יין אדום, אני בהראל קלו דה גת (38 ₪) והג'מוס בקברנה פרנק (40 ₪). ומשם המשכנו לפורטרהאוס, שעליו אין צורך יותר להרחיב. תזמינו, ואל תשאלו שאלות.
עברנו לקינוחים. המנה המומלצת ביותר היא הטירמיסו, מנה מופלאה שמגיעה בכוס (35 ₪) ומוס השוקולד לבנדר (35 ₪) - מנה ארומטית וטעימה גם היא. או אז הגיעה הפתעת הערב: סיגרים וקוניאק. לשולחננו הוגש תפריט שכולל סוגי סיגרים משובחים וכהשלמה לחוויה, מבחר קוניאק איכותי. עם יד על הלב – לא הייתי לוקח את זה ביומיום, אבל הג'מוס הרגיש שאת האוכל הוא יוריד הכי טוב עם סיגר טוב, כמו עסקן אמיתי. על הדרך עוד סיפר לי איך היה מבריח פעם, כשהיה נער בארה"ב, סיגרים קובניים. לא מאמינים? כשתראו את היצור הזה תאמינו. בקיצור, ישבנו שם כמו שני ביזנסמן שהפכו בן לילה למיליונרים ומצצנו רומיאו וג'ולייטה (45 ₪) לצד כוס חריפה של קורווזיה (65 ₪).
כשהלכנו מתנדנדים הביתה, שבה ועלתה בנו מילה אחת, שכפי הנראה תלווה אותנו הרבה זמן. וממש כמו שלאזרח קיין היה נצור בזיכרון "רוזבאד", אנחנו נחשוב עוד הרבה זמן על "פורטרהאוס".
*הכותב היה אורח המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת