ארץ טרופית יפה

יש בארץ מספר מקומות שמתיימרים לנסוך, לפעמים כמעט מאונס, ארשת דרום אמריקאית על פניהם, מנסים להנחיל את תרבות הבטוקאדה וריקודי החוף על קהל לא נאות באווירה לא ממש מתאימה. למרות פוטנציאל האקזוטיות המפוצץ שיש במדינה, קשה בדרך כלל להנחיל את רוח האמזונס דווקא כאן ורק מקומות ספורים, ממש מתי מעט, יצליחו במשימה.

בהאני ביץ', החוף האחרון של תל אביב, מצאו את הנוסחה. על שטח ענק, עם קוקטיילים בטעם גן עדן, מרקידים מקצועיים, תופים וכמובן חוף ים (שהוא מן הסתם הכרחי להשלמת התמונה), תגיעו הכי קרוב לברזיל שיש בסביבה. כבר ב-22:00, שעה מוקדמת לכל הדעות, רואים ניצוצות ראשונים של רוקדים ורוקדות, יפים ויפות, כשעל השולחנות אבטיחים, קוקטיילים והאלמנט הכי חשוב שצריך כדי לסגור את הפינה – ארוטיקה. טונות של סקס אפיל באוויר, הודות לקהל מעורב של תיירים וישראלים, שעושים עיניים לכל פינה, מרוחים על הספות ומקווים שהערב הזה יסתיים מבחינתם בהפי אנד. הגענו בתזמון המושלם של תחילת הקיץ, ובעוד פחות משלושה שבועות זה ייעשה מושלם עוד יותר כשיתחילו משחקי הקופה אמריקה, מה שיכול לתת לכם תירוץ מעולה להגיע באישון הלילה ולעשות שמח לצלילי תופים וכדורגל ברקע.

ישבנו על הבר והשקפנו (על המקום כמובן, על המקום). במסגרת ההשקפה התמקדתי בתיירת צרפתייה שלא שלחה לעברי אפילו חצי מבט והחלטתי שאני עושה צעד אמיץ, נועז ונבון, מה שכל גבר היה עושה בסיטואציה כזו – מתחיל לאכול. תרשו לי להמליץ לכם בחום על משקאות הפרוזן האלמותיים שיש להאני ביץ' להציע. הברמן רצה לתת לי פרוזן פסיפלורה (42 ₪), אבל אני פשוט לא יכול לשמוע יותר את המילה הזאת, פסיפלורה. אז לקחתי באותו מחיר את הפרוזן מלבי – מלבי קפוא מהול באלכוהול. ביררתי, לא תמצאו כזה בשום מקום. שותפי הלך על קוקטייל שנקרא ספיריט אוף ג'מייקה (38 ₪) ואני הצטערתי שאני לא יכול לשתות את כל שאר הקוקטיילים (ובמיוחד הפרוזנים המדהימים) שיש למקום להציע.

אחר כך הגיע האוכל. הלבנה לא מהעולם הזה, ואתם די חייבים להזמין את מקלוני הזעתר – מקלונים פריכים שעשויים מרצועות לאפה, מתובלים בזעתר, שומשום ושמן זית (28 ₪), שבשילוב הגבינה מייצרים צוות מנצח. לקחנו גם כרובית קריספי (27 ₪) – פרחי כרובית מטוגנת בציפוי פריך עם רוטב צ'ילי ואז עברנו לעיקריות. מנה מצוינת וענקית של נתחי פרגית ברוטב פפאיה מעושן, על מצע של בטטות (44 ₪) וכנפיים מוקפצות (38 ₪) בתיבול הבית עם שומשום ובוטנים קלויים. חוץ מזה, אם אתם במצב רוח אחר, יש גם שקשוקה משני סוגים (עם נקניקיות חריפות ובלי), פלטת גבינות עשירה וגם קלמארי ושרימפס.

לקינוח הזמנו שייקים שיקררו אותנו עוד טיפה (כל שייק 24 ₪, בתרכובות שונות) וסגרנו את הערב עם מוס טנגו – רצועת מוס על מצע פריך (29 ₪) וכוסיות מוחיטו וקאיפיריניה שהעלו לנו עוד קצת את מפלס האלכוהול. לפני שיצאתי נזכרתי בצרפתייה ההיא וכמו שאומר המשורר – נעצבתי אל לבי. איזה מזל שזרם לי ללב מספיק מוחיטו כדי לשכוח.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי