נגישות
נגישות

בהשגחת הרבנות פריס

ל'אנטריקוט שבנחלת בנימין מצליחה ליצור חוויה קולינארית תל אביבית כשרה באיכות צרפתית ובמחיר שפוי. דוד רוזנטל מתפעל ממה שאמור היה להיות כאן כבר מזמן – נורמליזציה ביחסי סטייק-כיפה

מסעדה ביום המסעדות של rest
דוד רוזנטל
תאריך פרסום: 05/06/2007, 13:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דבר לא פשוט הוא למצוא בקצה המרכז הישן של תל אביב, זה שגבולותיו מגיעים ליהודה הלוי בואך פלורנטין, מסעדה כשרה. משימה קשה אף יותר היא למצוא מסעדת בשרים כשרה טובה. ההתייחסות של אלה שאינם מקפידים כלפי מסעדות מסוג זה הינה חשדנית וזהירה, לא מעט פעמים בצדק, בשל העיבוד השונה משהו של הבשר וגם הקינוחים, שאינם חלביים ופוגמים, לכאורה, בהנאה.

לא אלה הם פני הדברים בלאנטריקוט, מסעדה עם שארם צרפתי בנחלת בנימין פינת אחד העם. השיק שבו מאופיינת המסעדה הלא גדולה, אך מאוד איכותית הזו, ניכר כבר כשנכנסים בזכות עיצוב מהפנט ויוקרתי. אבל רק כשאוחזים בתפריט מבינים את הקסם האמיתי של המקום. זה צרפתי, זה כשר, זה בהחלט שונה - אבל זה לא יקר. בעוד האומצות מגיעות במחירים ממוצעים יחסית למסעדות אחרות, האלכוהול בא במחירים נוחים ממש (20 ₪ לוויסקי ולוודקה, 30 ₪ לבלק לייבל, זול בכ-30 אחוז ממחיר השוק הרגיל) וגם מחירם של הקינוחים אחיד – 20 ₪. בצורה כזו, אם הזמנתם מנה ראשונה, עיקרית, קינוח וכוסית וויסקי, לא תרגישו שהייתם צריכים למשכן את הדירה כשמגיע החשבון.

המקום פתוח לעסקיות עד 18:00 (39 עד 74 ₪, מנת הביניים ב-54 ₪ מומלצת), ואנחנו הגענו בשעה שבין החלפת התפריטים, אזור שבע בערב. כבר בפתיחה הבנו שעומד להיות לנו נחמד, מאוד נחמד. הזמנו שיפודי פרגית בחלב קוקוס, חמאת בוטנים ודבש (25 ₪), לקט פטריות מוקפצות ברוטב סויה ודבש (25 ₪) ואת מנת האנטי פסטי, שעדיין אינה כלולה בתפריט, אך הובטח לנו שכמו מנות אחרות, תיכנס אליו בקרוב.

ואחרי כל זה הגיעה ההפתעה הגדולה. יצא לי לאכול סטייקים טובים במקומות כשרים ולא כשרים, יצא לי גם לאכול כאלה שנתקעו בגרון. ציפיתי למשהו אי שם באמצע, ויצאו לנו שני סטייקים פגזיים, על הצד המאד גבוה של הסקאלה. שותפי לארוחה, קומוניסט מעצבן שכל רגע הסתכל על השעון כדי לבדוק שהדרבי לא מתחיל, הזמין את מנת פילה הבקר ברוטב חרדל ויין (סופר לנו שרוב האנשים מעדיפים את רוטב החרדל, אנחנו זרמנו עם היין ולא התאכזבנו). המנה הזו, עם תוספת של סלט וצ'יפס, עולה 99 ₪, ואני הזמנתי את מנת האנטריקוט 300 גרם, גם כן ברוטב חרדל ויין, שעולה 88 ₪ ועשויה בטעם טוב, מתובלת ברמות על ומצדיקה כל אגורה.

קינחנו עם מרנג לימון ומוס חלבה (כאמור, 20 ₪ לכל מנה), ושחררתי את החמור לדרכו. בכל זאת – דרבי. הנזק לכיס ייצא לזוג שרוצה להתענג פחות מ-300 ₪ ובמציאות המרכז תל אביבית של היום, לא כל כך פשוט לשלב מחיר שכזה עם איכות נפלאה שכזו.

היה כיף, ממש ממש כיף. בשיחה קצרה עם מנהל המשמרת לאחר הארוחה, התברר לנו שהמסעדה סוגרת את עצמה לעתים לאירועים פרטיים, ובמקום כל כך נוח ונעים, עם מיקום מעולה ומחירים נוחים, אין לנו אלא להמליץ עליה. סה מניפיק.

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
עצם העניין
קציצה ממלכתית
ראש לאריות
היהלום שבמנגל
אם אין אני לי, מילי'ס
מי שלא עומד בחום, שייצא
לא על האספרסו לבדו
והי-ם עודנו מלא
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר