הי-ם לא אותו הים

אני לא אוהב להגדיר חוויות ביקורת במשפטים כמו "המקום הכי טוב שהייתי בו", או "לא תמצאו מקום יותר טוב מזה בכל העיר". יש הרבה מקומות טובים בז'אנרים השונים של אתרי הבילוי, כשגם העובדה שבפאב זה או אחר יש לך 3,000 סוגי בירה לא תמיד מעידה על איכותו של המקום.

מהסיבה הזו אני קצת בדילמה כיצד לתאר את "דבלין" בירושלים, כי הפיתוי להגיד ש"לא תמצאו עוד בר כזה" הוא די גדול. בהתחשב בכך שכבר הייתי גם בדבלין של רחובות וגם בזה של הרצליה פיתוח, באתי מראש במחשבה שצריך למצוא זווית קצת אחרת. הרי כמעט כמו בכל רשת האוכל הוא אותו אוכל, העיצוב אותו עיצוב והאווירה אותה אווירה. אופס, סליחה, איזה מזל שלא התקשיתי מייד למצוא את ההבדל – האווירה בדבלין של ירושלים היא ממש לא אותה אווירה, וחשוב מכך, האנשים הם ממש לא אותם אנשים.

ירושלמים, צריך להבין, הם זן אחר של אנשים, כאלה שלא איבדו את התמימות לטובת הג'ונגל האורבני של תל אביב (לא כולל כמובן את אוהדי בית"ר). זה הזמן לציין לא רק את יושבי המקום ואת הלהקה הנחמדה והלא מעיקה שניגנה מוסיקת קאברים ישראלית, אלא גם ובעיקר את המלצרית המהפנטת שלנו, ג'ני, ואת ספי, אחת מבעלות המקום ואולי הבחורה הכי חמודה על הפלנטה. כבר כשחצינו את המדרחוב במהלך יום ירושלים הרגשנו משהו שונה באוויר. כשנכנסנו בשערי הדבלין התגלה לעינינו מקום רחב מימדים, מעוצב בסגנון אירי עתיק שבו רב הנסתר על הגלוי. למה הכוונה? הפאב כל כך רחב ובעל זוויות שונות, שגם אם אתם קבועים בו, בכל פעם תגלו משהו שלא ראיתם קודם, בערך כמו בתמונה סוריאליסטית של דאלי. אחרי שעשינו סיור מודרך, התחילו להלעיט אותנו, ולא פחות חשוב, להשקות לנו את הצורה.

הניאנדרטל שהגיע אתי לארוחה, ז'לוב מנופח עם קיבולת של סוס רעב, פתח בוויסקי בלק לייבל (49 ₪) ואני הלכתי על בירה בלגית מעולה, לף ברון (כהה, בניגוד ל"לף בלונד", 24 ₪), שלשמחתי לא היתה מרה מדי. אחר כך התחילו להשקות אותנו בכל מיני צ'ייסרים, כשג'ני דואגת להרביץ שוט יחד איתנו בכל פעם שאנחנו דוחסים עוד ועוד לגימות (היי, היתה לי עבודה קשה פה, מותר לה להזדהות). אמרו לי שמה ששתינו, קריק בטעמי פירות (28 ₪) מיועד לנשים מכיוון שהוא בא בטעם מתוק. אני מיד הרגשתי פגיעה ישירה בזהותי המינית, אבל מה אני יכול לעשות, זה היה נורא טעים. אחר כך טעמנו עוד כמה סוגי בירות, כשהייתי ממליץ על הגורדון פיינסט גולד (28 ₪), בירה שכבר ניסיתי בעבר עם 10 אחוז אלכוהול שמעיפה לך את הגרון ישר לאיילון.

אמרתי כבר שהברנש שבא אתי הוא בור בלי תחתית וגם אני לא בדיוק הגעתי מביאפרה, אז התחלנו לרדת על מנות האוכל. אני יכול להמליץ במיוחד על הצ'וריסוס (48 ₪), נקניקיות חריפות מתובלות היטב שמשתלבות יופי עם צ'יפס, מנה משביעה במיוחד, ועל המנה שעשתה לי את זה יופי עם הבירה – שיפודי פרגית עשויים היטב (48 ₪) עם צ'יפס וסלט. חוץ מזה יש גם פיש אנד צ'יפס (38 ₪), שניצלונים בבצק בירה (40 ₪), המבורגרים ועוד סוגי אוכל, שבד"כ מורכב מבשר או מעוף. רצינו עוד, אבל מה לעשות, גם ככה הכפתור הראשון במכנסיים כבר נפל מרוב שנדחסנו.

כאן אני חייב לחזור ולהתנצל, כפי שעשיתי בפסקת הפתיחה. נשבעתי שלא אעיד על הדבלין שהוא המקום הכי טוב שהייתי בו, כי למען האמת עדות כזו רק תחליש את עוצמת החוויה ותגרום לחוסר אמינות מובהק אצל הקורא, אבל אני כן יכול להגיד שמדובר במקום מקסים עם צוות נפלא ואדיב, עם הרבה אווירה עליזה ולא מזויפת ועם אלכוהול שלא מפסיק לזרום לצד ארוחת שחיתות היסטרית.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי