השבוע גויסתי בשירות רסט למסעדה איטלקית במקום הכי אטרקטיבי לקולטוריסטים בתל אביב: סוזן דלל. כצרכנית כבדה של תרבות גייסתי לאירוע את הרקדנית הכי לוהטת באזור (וג'ינג'ית אמיתית!). המועד הגיע, הגשם הפציע ומצאתי את עצמי בתוך מסעדת "בליני" מתייבשת מהגשם ליד האח (מי חשב להביא מטריה ביום כזה), מחכה ללוהטת. רגע לפני שהזמנתי כוס יין אדום משובח כיאה לתפאורה הטוסקנית שסידרו לנו כאן, הלוהטת נכנסה למסעדה והשלימה את התמונה: מפות אדומות משובצות, מטבח איטלקי פתוח ויפיפה, אח בוערת והלוהטת, שהוסיפה אלמנט חגיגי נוסף לאווירה.
יריית הפתיחה נשמעה - השקנו כוסות קוקטייל "בליני" (נקטר אפרסק, רום, שמפניה ויין אדום), שעל שמו קרויה המסעדה וברוב טקס סקרנו את התפריט. סלסלת לחם הבית, שנקלה על האח, הוגש שנייה אחרי הקוקטייל.
לראשונות הזמינה הלוהטת קרפצ'יו פילה בקר עם לימון, שמן זית ופרמזן (39 ₪) שהיה נהדר והשתלב יופי עם הלחם ואני בחרתי בקפרזה - פרוסות עגבניה עם גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום. עם מוצרלה מצוינת כזו הבנאליות של המנה התחלפה בפשטות משובחת. האותנטיות האיטלקית המשיכה לשלוט גם כשהזמנו את יין הבית, פרימיטיבו (זינפנדל) והמלצרית האדיבה מזגה לנו שתי כוסות מתוך בקבוק נטול תווית כמנהג הטוסקנים. מה שהזכיר לי שוב שנולדתי במקום הלא נכון (74 ₪ לבקבוק התענוג האותנטי).
בין לבין אני והלוהטת סקרנו את באי המקום. קיבוץ גלויות לתפארת מדינת ישראל. בליל של אנגלית, גרמנית וצרפתית. לפי "בליני" לפחות, התיירות בארץ בשיאה. ארז, מנהל משמרת במקום כבר שלוש שנים, הסביר לנו שבקיץ המקום גדוש בתיירים ואני שואלת את הלוהטת ואת עצמי: "מי סיפר להם?". ובכן, מסעדה שקיימת כבר 13 שנים ולא מזייפת לאורכן, אלא רק מחזקת את מעמדה, על מסעדה כזאת שומעים וגם חוזרים.
בהמלצת ארז המשכנו לעיקריות. הלוהטת, שביתר השבוע עסוקה בלשרוף אנרגיה (צרות של רקדנים...), החליטה להשיב את האנרגיה האבודה ובגדול עם פילה בקר. 250 גרם של מדליוני פילה עשויים בגריל בתיבול של עגבניות מיובשות ומלח גס (108 ₪). שווה כל ביס. לפחות 100 גרם מה-250 שלה עברו לצלחת שלי, כי בנתח רך, עסיסי ועשוי במידה חייבים להתחלק. מדליוני הפילה מגיעים עם תוספת לבחירתכם. הלוהטת זנחה קלות את התוספת לטובת מנת הברזל השבועית. לשמחתי, המנה שהזמנתי לא נפלה מהמנה של הלוהטת - שרימפסים קלופים בחמאת שום, יין לבן ועגבניות קצוצות שהוגשו על מצע לינגוויני (84 ₪). מדובר בשרימפס טרי בכמות נדיבה שהשתלב מצוין עם הפסטה. הלוהטת לא נשארה פראיירית והתענגה גם על המנה שלי. לא ברור למה אין מחירים באתר של המסעדה משום שהם סבירים ביותר (value for money, כמו שאומרים שכנינו לשולחן). התפריט מגוון ומכיל סוגים רבים של פסטות, ראשונות, בשרים, מאכלי ים ודגים, כולם יכולים למצוא כאן את מבוקשם.
בשלב האחרונות אמרנו "לא" בלב כבד לקפוצ'ינו איטלקי, כדי לשמור על טעמו הנפלא של יין הבית. למנות האחרונות עצמן לא יכולנו לסרב, גיבורות שכמותנו, וזללנו בתאווה טירמיסו ופנקוטה. קינוחים שנעשו במקום והיוו גראנד פינאלה איכותי לארוחה.
אין לי הסבר איך עד היום צרכנית תרבות כמוני נהגה להגיע לסוזן דלל בלי לבצע גיחה לבליני, אין לי מושג איך הרקדנית הלוהטת לא פינתה לה זמן מהפיזוזים להחזרת אנרגיה לגוף ב"בליני". מה שכן, ברור לשתינו שזאת הפעם הראשונה שאנחנו עושות טעות כזאת ובניגוד לדרכן של טעויות, זאת לא תחזור.
*הכותבת היתה אורחת המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת