ארקדי, מאחוריך

פורים הגיע, אז ירדתי לרגע מבגדי מעמד הפועלים המדשדש בין העשירון השני לשלישי (מהסוף כמובן) ולבשתי בגדי חג שישוו לי לוק של המאיון הנכון. נכנסתי לדמות טוב אני חושב, אולי אפילו קצת טוב מדי, וכדי לתת את הטאץ' האחרון של תחפושת האוליגרך שלי הזמנתי שני מקומות באוברג'ין. אספתי את ק' וחנינו בסמוך לדיוויד אינטרקונטיננטל. אוברג'ין שוכנת בלובי של המלון המפואר ביותר בתל אביב והיא כשרה ויוקרתית, אפילו יוקרתית מאד כמצופה. כדי להמחיש עד כמה אספר רק שהיגואר שחסמה אותי בחניה היתה של הפקידה של השוטף כלים (נראה לי).

ק' לא בעניין של מסעדות יוקרה צרפתיות וגינוני פאר של החיים הטובים. תנו לה פרוסה עם נוטלה והיא מסודרת. העניין הוא שבאוברג'ין יש משהו שמכניס אותך מהר מאד לעניינים ובתוך 40 שניות מצאתי אותה מנתחת את רמת העפיצות של הקברנה שהזמנתי. כשהבינה ששניצל וצ'יפס היא לא תמצא באוברג'ין, התחלנו להתעמק בתפריט. היא מקריאה ואני מדמיין ומרייר לסירוגין. בהמלצת חאלד המלצר התחלנו מבמיה בציפוי פריך על מצע סלסת עגבניות ונגיעות קרם אבוקדו (57 ₪), ושקדי עגל על טארט טאטן (!) של תפוחי עץ ובריוש (80 ₪). מה אגיד ומה אומר. הייתם צריכים להיות שם. כמיטב מסורת מסעדות הגורמה בהן הדגש הוא על האיכות, כך גם באוברג'ין. כל מנה מעוצבת בקפידה יתירה, עד כדי כך שחשתי צביטה קלה בלב לפני שנגעתי עם המזלג בצלחת. הצביטה בקיבה ניצחה ומהר מאד פירקתי את הבמיות ואת השקדים. ק' עזרה בעיקר בבמיות ואת הבשר השאירה לי לשמחתי.

לעיקריות הזמנו צלע עגל חלב על רושטי תפוחי אדמה ובטטה (149 ₪) בשבילי ופילה דניס במרינדת ליים על מצע פירה ופול ירוק (120 ₪) לק'. מה הקטע של להזמין פילה דניס במסעדה שרק מרשימת הבשרים המופיעים בעיקריות שלה אפשר לקבל אורגזמה קולינארית, תצטרכו לשאול את ק' כנראה. מה הקטע של "ק", תוכלו לשאול אותי, אבל זה לא אומר שאני אענה לכם. אם תשאלו אותי לעומת זאת, איך היו המנות, אענה בשמחה - תענוג צרוף של ניחוחות וטעמים. מי שמגיע לאכול באוברג'ין מגיע כנראה כדי לקבל את עסקת החבילה הצרפתית-ים תיכונית האותנטית, הכוללת את האיכות, העיצוב, היוקרה והיוקר. צלע העגל הגיעה מידיום רייר, כמו שהזמנתי - רכה ונימוחה ופילה הדניס הגיע עשוי על הגריל כשהוא נח על מצע מכובד של פירה מעולה עם נגיעות של פסטו. 

אחרי שתי אלו הגיע עמית ציף, האמן היוצר של המנות הפיוטיות שפירקנו. אני, מבסוט עד הגג מהחוויה, מחייך אליו וממלמל. ידע מתי לבוא. עמית המליץ על קינוח ואנחנו, שעוד לא סיימנו להתפעם ממה שקדם לקינוח, לא יכולנו לדמיין אפשרות שלא נענה להמלצתו. אז נענינו וקיבלנו פונדנט שוקולד חם ולצידו בצק פילו עם חלבה ובצק שקדים במילוי גלידת קוקוס וקישוטי תותים (32 ₪). החיוך מוקיר התודה ששלחתי לעברו אחרי העיקריות לא כיסה את הקינוח השווה הזה. דוז פואה, עמית.

הורדנו אספרסו. ק' מרוצה. אני מרוצה שהיא מרוצה. למה לא כל יום פורים, קיבינימט?

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי