החיים היפים

איליה הולך להיות מיליונר! המממ... טוב, תראו, זה לא שמחר הוא הולך להיות מיליונר, בעצם אולי, who knows, אבל בסופו של דבר הוא יהיה מיליונר. בזמן שאני אעסוק בייצוג עבריינים מסוקסים ומסוכנים, אתרפס בפני שופטים טרוטי עיניים ונישאים, איליה ינפיק לו פה, ינפיק לו שם, יתהדר לו בחיים הטובים, ילבש מלבושי יוקרה ויטוס, כיאה לחוג הסילון, במחלקה ראשונה.

על מנת לתת לו לטעום קצת מהדולצ'ה ויטה כבר עכשיו, שעטנו בערב לאדיסון הרעננית לשיזוף עיניים ועינוג החך. נכנסנו, חייכנו. החלל אפלולי קלות ורך, מפולס קווי אור בהירים החודרים בינות פיסות קיר מפוסלות שצבועות אדום ארגמני עז. הסבנו לבר עמוס אלכוהול ורחב ידיים בצורת ח' ובו כורסאות נוחות.

רועי (ולא יורי) בירמן אותנו מההתחלה, המליץ, רקח, ושיחק אותה בענק. סינגל מאלט רויאל לוכטינגר נמזג לאולד פאשן בוהקת וחימם לי את קנה הרעב, איליה מצידו לקח וויסקי סאוור וסינן כי הוא מת לטרוף תיכף ומיד. שעינו להמלצות רועי והזמנו מבחר ראשונות לפתיחה: קרפצ'יו בקר פרוס פרוסות דקות מנתח פילה מובחר, מוזלפות שמן זית מעולה, בלסמיקו ליישון החוויה, פרמג'נו ארומאטית שהוסיפה קיק תיבולי מעניין, לימון ועלי רוקט לטוויסט הפריך. היה נהדר. אל הקרפצ'יו נלוותה פוקצ'ה פלילית פר אקסלנס - פריכה, מפצפצת, בזוקת קצח חביב ומלווה בשתי פנכות טעימות לניגוב ממכר ונגיסה. רצועות קלמארי מטוגנות היו הנבחרות הבאות והוגשו בכמות יפה עם איולי פלפלים ו-וואסבי, שהשלימו את החוויה (נגבנו גם אותם עם הפוקצ'ה). האחרונה היתה מדהימה. פיסות בריאות של סביצ'ה מוסר שתובלו בתבונה בשמן זית, לימון חמצמץ וטרי והוגשו בקונסטרוקציית צבעים ומרקמים נהדרת של פרוסות סלק חי, חציל קלוי, אבוקדו ומשיכת יוגורט סמיך ורענן מעל. מעולה.  

כל אותה העת התמלא המקום באוכלוסיה נעימה, כיפית ושמחה. המוסיקה מגוונת, קולעת בטעם ובווליום, שהולם שיחה. העיקריות חזרו להרעים את הזירה: פיסות נימוחות של פילה בקר מיושן הוגשו בציר בקר, פלפל מדגסקר, גווני עומק של יין אדום ופרוסות פורטבלו. לצד העדנה הקרניבורית הוגש גרטן חמאתי ונהדר. איליה רצה לחי של עגל חלב. זה מן קטע כזה, חשבתי לעצמי, לראות לחי וישר לרצות לתת לה ביס נלהב. אז הבאנו לו לחי ששודכה עם ציר בקר סמיך, ירקות שורש מקורמלים קלות ופירה חמאתי עשיר ומצוין.

בין לבין, איליה קיבל עוד קוקטייל ב-free style של רועי והיה מרוצה, אני כבר חשבתי בינתיים על קינוח למילוי ה-crave המתגבר. תבור מסחה, יין קינוח מעולה, הוגש למבואת הסיום וקצר תשואות. ריחו אתרי בשל ועמוק, טעמו עסיסי ומתיקותו נעימה. אליו צירפנו את הבאונטי, שלוש שכבות של בצק שקדים פריך, גנש שוקולד עשיר וקוקוס ברוטב תות חמצמץ קלות. לצד הבאונטי הוספנו 3 כדורי סורבה פירותיים ומרעננים, שילוב מחונן לסיום הדישון הבשרי.

כשיצאנו התברר שעבר לו גשם ושטף את הרחבה החיצונית הצמודה למסעדה. בקצה העין הבחנתי במרפסת שוודאי הולמת ימים יפים לישיבה מתחרדנת וטעימה. איליה היה מרוצה ונראה מתאקלם עם החיים היפים, אני כבר בונה על הזמנה חוזרת לארוחת שחיתות באיזו שאטו ימי ביניימית נפלאה בין כרמים ירוקים.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי