נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

לכל בית קפה יש גישה משלו, שהמחשבה לגביה מעוצבת על בסיס האנשים שמגיעים אליו. בצמתים סואנים, אזורי הייטק, או סתם במרכזי בילוי גדולים, תמיד תמצאו סניף של רשת תעשייתית, אספרסו בר מהסוג של "הזמן, שלם וקח". באזורים הקטנים יותר חייבים בתי הקפה לבנות את עצמם על נישה אחרת, שכונתית, כזו שמזמינה את התושבים של המקום לגשת ולהרגיש בבית, פשוט כי אי אפשר אחרת.

הבעיה ברמת אביב הישנה היא שיותר מכל מקום אחר בתל אביב, קשה מאוד למצוא לה איזשהו מאפיין, כי החלוקה הדמוגרפית בה לא הכי ברורה. בניגוד לרמת אביב ג', שמורכבת בעיקר ממשפחות בורגניות מעל לממוצע, או לאזורי חן, אזור שבו חלק גדול מהאוכלוסייה הוא של מתעשרים חדשים והרבה סלבריטיז. ברמת אביב הישנה יש אוכלוסיית קשישים גדולה, לצד סטודנטים וזוגות צעירים, לצד משפחות בנות חמש ושש נפשות. כשאתה מנסה להרכיב בית קפה שכונתי מהתמהיל הזה, המשימה, לכאורה, היא בלתי אפשרית.

"לכאורה" כי בבוקר יום שישי ההוא, היום הכי קלאסי בשבוע לארוחת בוקר, גיליתי שזה אפשרי. באמצע מרכז מסחרי ברחוב ברודצקי, פחות מחצי קילומטר מהקניון ההומה, נמצא Beta Café – קפה וביסטרו שמשמש מענה לכל מי שגר בחלק הזה של העיר אבל לא מעוניין להדרים לצפון הישן ולמרכז, או להצפין למרכז שוסטר ברמת אביב ג', ולהרבה סטודנטים שמאסו במקומות המפגש הרגילים ליד האוניברסיטה. המקום מגוון, מלא במשפחות צעירות, ישישים שבאו לפתוח את הבוקר וגם סטודנטים או מרצים שהגיעו למלא את המצברים לפני חרישות ההשלמה של סוף השבוע. "אני לא הולך לשום מקום אחר פה", אמר לי בגאווה איש בגיל העמידה שאיתו פתחתי בשיחה מיד אחרי שהתחיל לדבר על כדורגל עם חברו לשולחן (הלו – מדברים על כדורגל, אני חייב להידחף).

לגבי ארוחת הבוקר עצמה – אין הרבה שטיקים, אבל יש כמה דברים שבהחלט עומדים לזכותו של המקום, מלבד העובדה שאיילת לטוביץ' מפקדת על המטבח שלו; קודם כל, המיץ שהם מגישים סחוט במקום. זה לא כזה מובן מאליו, ובעצם אחד הדברים העיקריים שנותנים את הטעם הנוסף לארוחת בוקר. אני הזמנתי את הבוקר שוק (46 ₪) – שקשוקה המורכבת משתי ביצים עם לחם הבית, פטרוזיליה, חלה, חציל קלוי, פלפל קלוי, זיתים וחלבה. שותפי לארוחה לקח את בוקר Beta Café (44 ₪) – שתי ביצים, סלט ירקות, חלה, חמאה, גבינה לבנה וזיתים. הזמנתי מיץ תפוזים והוא לקח מיץ גזר. תיפתח ומיד ועדת חקירה שעוסקת בשאלה למה אנשים שותים מיץ גזר. אבל לא נורא, למי שאוהב – זה נעשה במקום.

הדבר העיקרי הנוסף שעומד לזכותו של המקום הוא שחלק מתפריט הצהריים והערב קיים בבוקר, מה שאומר שאפשר להרכיב בראנץ' איכותי משני התפריטים. טוב, זה מה שזה אומר לכם. לי זה אמר שאפשר גם להזמין קינוח, ושיהיה זה פשע לוותר על פונדנט שוקולד עם שני כדורי וניל (32 ₪), כזה שפשוט מוסס אותי לחלוטין והיה הכי במקום שיש.

הבעיה היחידה ביום שישי עם המתחם היא חניה. לא חשבתי שברמת אביב, פרבר שבדרך כלל לא תתעכבו בו יותר מדי כדי להחנות, נסתובב כמעט עשרים דקות כדי למצוא נקודה ריקה. מסתבר שתל אביב היא בכל זאת תל אביב כשזה מגיע למקומות בילוי, ולא משנה איפה. ובכל זאת – שווה להטריח את עצמכם ל- Beta Café, כדי לספוג תל אביב שהיא קצת אחרת.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה

תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
עצם העניין
קציצה ממלכתית
ראש לאריות
היהלום שבמנגל
אם אין אני לי, מילי'ס
מי שלא עומד בחום, שייצא
לא על האספרסו לבדו
והי-ם עודנו מלא
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר