לא על הנוף לבדו

על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת, גן אל שם נטוע, בו עץ לא ינוע. לא גר שם נער, אלא יושבת שם הפגודה, המסעדה האסייתית הכי כשרה והכי צפונית שיש. לא מדובר בסתם מסעדה אלא במותג שכבר מזמן התמקם, ממשיך להתחדש ולהביא את טעמי המזרח, הסיני, היפני והתאילנדי הישר לים הגלילי.

המבנה הוא פגודה, שנבנתה בחומרים שהובאו הישר מסין, את הסושי בר היפני עצבו כמו ביתני האוכל שהיו קיימים ברחובות יפן בתחילת המאה הקודמת, והמטבח התאילנדי פתוח לכל וכולם מוזמנים לצפות בביצועי הווק.

אלה, יחד עם אלמנטים עיצוביים אותנטיים, משרים במקום אווירה קסומה. את הפגודה סובבת צמחיה עשירה ואקזוטית, והנוף המשתקף מהמסעדה עצמה הוא עוצר נשימה - הרי הגולן נושקים לכנרת. המסעדה מחולקת לחלל פנימי מעוצב, ומרפסת, הממוקמת מטרים ספורים מקו המים. למרות שהכנרת עוד לא מלאה, אם מזג האוויר מאפשר, זה הנוף הכי יפה שתראו.

אך לא על הנוף לבדו. הפגודה היא מוקד משיכה לאוכל טוב. כיאה לחורף פתחנו במרק, שניים ליתר דיוק. האחד מרק תירס, שהוא מהקלאסיקות של המטבח האסייתי, ואנחנו לא יכולים לעמוד בפיתוי, המרק היה סמיך ומתקתק במידה הנכונה. לצידו, מרק בניחוח תאילנדי שהוגש בתוך בכלי נירוסטה שהועמדו על גחלים על בסיס חלב קוקוס שבתוכו רצועות עוף, הוא היה עשיר ומלא טעמים.

במקום האגרול המסורתי, החלטנו להפוך סדרי עולם ובחרנו בקומבינציית  מאקי למנת הביניים. היה מצויין, כמו שאמר חברי, ליקקנו את המקלות. ההתלבטות הקשה ביותר היתה כשעברנו לשלב המנות העיקריות. שוב הצטערנו שבאנו בזוג ולא בחבורה. המבחר גדול, הבחירה קשה ותמיד יש קונפליקט בין לטעום מנות חדשות או להישאר עם הותיקות.

למי שמכיר את המנה המתקתקה של עוף בלימון, מוזמנת פה הפתעה. מדובר לכאורה באותו אופן הכנה, רצועות עוף, בטמפורה פריכה, המוגש עם פרוסות לימון דקיקות אלא שהטעם פיקנטי חריף. המתיקות של הלימון והחריפות עושים חסד למנה. החלטנו לחדש וויתרנו על מנת הברווז הפריך, ובחרנו בפטאי תאילנדי שהיה הכי אוטנטי שיכול להיות. השארנו מקום לקינוח, גלידה מטוגנת ועוגת שוקולד חמה ותה לחימום הגוף לפני היציאה החוצה לקור החורפי.

האירוח בפגודה הוא לפי כללי האירוח הנהוגים במזרח, אדיבות, רגישות לצרכי האורחים, נדיבות וטעמים עשירים, והמחירים מהווים תמורה נאותה לאוכל. אהבנו ושמחנו לחזור.

ניתן לערוך במקום אירועים עד 300 איש.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי