יום ראשון בערב, לפחות חצי כדור חוגג לו סילבסטר, המסעדות מפוצצות, אנשים דופקים הופעות ודרינקים ללא הכרה ברחבי הארץ ורק אני, עמוק במצב צבירה פוך עם שפעת בבית, שואלת: "מה עשיתי רע?". יום אח"כ, אני עדיין משתעלת כמו מוכת שחפת שיצאה מאיזה רומן מראשית המאה הקודמת, אבל מכיוון שאין כמו אוויר ים ואוכל טוב לבריאות, ארזתי את עצמי ואת אמי (ששנה חדשה מתרגשת עליה גם במובן הכרונולוגי האישי ולא רק הבינלאומי) ונסענו לסיטרה.
יפה בסיטרה. אווירת ביסטרו רווי שנדלירים, רהיטי עץ כהים, פמוט עמוס נרות נוזלי חלב, אור צהוב ונעים, וכאמור, ים כהה שנגלה מהחלונות הענקיים. כבר שלוש שנים סיטרה פורחת לה במגרש הביתי של שועי ישראל - הסי אנד סאן ולפני כמה חודשים גם עברה שדרוג איכותי והפכה מבית קפה-ביסטרו לביסטרו-מסעדה עם מנות שף. אם אתם תוהים מתי חוגגים יום הולדת, אז בקרוב (צפויה מסיבת ענק לצוות ולקבועים, שמהווים כ-45% מהאורחים).
לנו זו היתה הפעם הראשונה, כך שלא ממש ענינו להגדרת הקביעות של המקום, אבל הצוות האדיב והמסביר, עזר לנו מהר מאד להרגיש בבית (בהנחה שהתעשרנו באופן פתאומי ואנחנו יכולות להרשות לעצמנו פנטהאוס מול הים התיכון). לחימום האווירה ולניקוי החיידקים מהגרון, פתחנו בקיר רויאל חגיגי ובדובונה לכל עת (26 ₪).
אחרי ששתינו משהו וקיבלנו הסברים על הספיישלים היומיים, החלטנו ללכת על קומבינציית ים, יבשה, חי וצומח, שכללה לראשונות: קרפצ'יו פילה בקר דקיק ואיכותי במשרה איטלקי עשיר בשמן זית, בלסמי, בזיליקום, עשבי תיבול ועגבניות שרי קלויות והוגש עם טוסטים ריחניים (49 ₪); סביצ'ה לוקוס, שהיה למעשה פילה לוקוס נא פרוס לפרוסות עבות מאלה של הקרפצ'יו עם גבינת פטה רכה וטעימה, טפנד, שמן זית, לימון ועגבניות שרי (65 ₪). עדין וטעים; מנה על טהרת הצומח היתה חצילים קלויים בליווי תערובת עלים, גבינות בשלות וחריפות, צנוברים, פלפל חלפיניו ונגיעות יוגורט (48 ₪). מנה טובה ומעט פיקנטית.
העיקריות תפסו אותנו עם הרבה בשר ופירה: אוסובוקו טלה בתיבול 5 spices (פלפל, כורכום, כמון, זעפרן וציפורן) בבישול ארוך (120 ₪), שהפך את הבשר לנימוח ומתפרק מהעצם וכבדי עוף ברוטב מייפל, קשיו, מנגו ובזיליקום (62 ₪), שניהם כאמור עם פירה חלק וטעים, טעים.
יוני, מנהל המסעדה הטרי הסביר לנו שבסיטרה מיישנים בשרים במקום, אופים במקום ומקבלים דגה טרייה מהים הסמוך. גם הקונדיטוריה מקומית ולכן אסור לפספס את ליין הקינוחים. לא התווכחנו לרגע והזמנו טירמיסו (34 ₪), שהיה מעט מתוק מדי לטעמי ואת קינוח הדגל – ממתק סיטרה (36 ₪), שמורכב משלוש קונסטרוקציות שוקולד מורכבות: בראוני שמעליו מוס שוקולד מריר, אצבע שוקולד חלב עם קרמל וגולת הכותרת – טילון פריך ממולא בשוקולד לבן ופירות יער לאיזון המתיקות. הסיום המתוק חיסל סופית את השפעת, ויכולנו לפתוח שנה יום מאוחר משאר העולם בזיקוקים ומחולות.
*הכותבת היתה אורחת המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של איילת טריאסט
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת