יש דברים שפשוט צריך לעשות אותם בצורה הנכונה, בלי הסברים מטרימים. למשל, לא הולכים עם חליפה וגרביים לבנים, לא רואים משחק בין ברצלונה לריאל מדריד לבד בבית, או כמו שאמא שלי אמרה: לא שותים מים אחרי פירות. ככה גם עם ארוחת בוקר: אפשר לאכול אותה בלב ת"א, במרכז חיפה, בדאון טאון נתניה, אבל הכי נכון לאכול אותה באווירה כפרית. למשל, במושב בית יצחק. למשל, באנאמרו.
בבוקר מדהים של נובמבר נסענו מת"א, נגד הפקקים. באנאמרו יודעים שמהמרכז לא תגיעו בשבילם לארוחת בוקר, אבל אם אתם בדרך צפונה או דרומה, יש לכם הזדמנות מצוינת לעצור שם כדי לתדלק את עצמכם. המקום קל לאיתור, החריגה מכביש החוף לא עולה על חמש דקות והכי חשוב – אתם יכולים להרגיש אווירה אירופאית על אמת. אנאמרו משרתת בעיקר את המושבים הסמוכים – שער חפר, כפר יונה, בית יהושע ואבן יהודה. עם כזה מצב רוח של כפר, פשוט כיף לבוא לאכול בבוקר, מה גם שהמקום עצמו לא גדול אבל מרווח מאוד ואת השקט הפסטורלי אפשר להרגיש בכל רגע, מה שרק תורם לחוויה.
הזמנו שקשוקה עם לחם הבית (36 ₪) שהייתה טובה מאוד, אבל ארוחת הבוקר של אנאמרו מנצחת אותה בגדול (42 ₪). נתחי אווז מעושן (אדיר), טוסטונים עם גבינה, ביצי עין, סלט ירקות (לקחנו ערבי), מיץ תפוזים וקפה – מנה גדולה, משביעה ומלבבת בטירוף. טעם חזה האווז נשאר בפה כמה דקות טובות אחרי, ובכלל – עם מנה כל כך מגוונת, פשוט לא נשאר אחר כך מקום לדמיון. בשולחן שלידנו לקחו מוזלי (30 ₪), פיילה ענקית של יוגורט עם גרנולה ופירות טריים - כך שאם אתם רוצים ללכת לכיוון אחר, גם אותו יספקו לכם באנאמרו.
מעבר לארוחת הבוקר, באנאמרו מתקיימים ערבים שונים, של סושי, בשרים והופעות חיות. המקום הזה בהחלט נותן הרגשה אחרת, משפחתית וחמימה. יש משהו אחר בכל הקטע הזה של הכפר. לא צריך להיאבק על חניה, האוויר צח וצלול, לאנשים יש מנטאליות ארצישראלית ישנה ורגועה והכי חשוב – אפשר לאכול כמו שצריך, בהרגשה של התנתקות כללית. השולחנות הגדולים נותנים את האופציה גם לפגישות עסקים, ואם אתם מעוניינים לקיים אירוע אינטימי בצורה קצת אחרת ממה שאתם רגילים אליה, שווה לקחת את המקום הקומפקטי הזה בחשבון. גם למי שלא ממש מגיע מהאזור מומלץ לבדוק מדי פעם.
*הכותב היה אורח המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת