רוזה וגולדה מעבירות לראשון

ביום שישי גולדה זורקת לי: "תגידי, רוזי, מה לובשים למסעדת בשרים איכותית בראשון?". "את יודעת, מה שתמיד לובשים למסעדת בשרים איכותית בראשון", עניתי לה. כנראה שהייתי צריכה לדייק יותר, כי בשבת אחרי הצהריים מצאתי אותה עומדת מול הראי בשמלת החתונה של אמא שלה, ושואלת אותי "אז מה את אומרת, שיער אסוף או פזור?". אמרתי פזור. ונסענו לראשון.

בתקופה האחרונה איזור התעשייה הישן של ראשון לציון מנסה לתת פייט להרצליה פיתוח בקרב על התואר 'האלטרנטיבה הראויה ביותר לתל אביב'. אנחנו הגענו לאחד השחקנים המצטיינים בנבחרת: מסעדת המיט לופט.

המיט לופט מעוצבת בסגנון לופט ניו יורקי (גולדה: אה... אז בגלל זה קוראים לזה המיט לופט): חלל גדול בשני מפלסים; על קירות הלבנים תלויות יצירות אומנות מפורסמות עם טוויסט פופי; התאורה המושקעת מייצרת אווירה אינטימית (ג: ומחמיאה ללק!). מימינו לא היינו בלופט בניו יורק, אבל אם הוא נראה ככה, אנחנו עוברות מחר. בזכות החלוקה הפנימית המקום מרגיש מרווח – וגם כשעמוס (ג: וככל שהערב התקדם המקום נהיה יותר ויותר פופולרי) לא צפוף.

אחרי שסיכמנו שאין לנו כסף לשכר דירה בניו יורק, התנחלנו על הבר. שמחנו לגלות שיש ווים לתליית תיקים מתחת לבר לנוחות הלקוחות (ג' בסרט השחזור: יו! יש ווים!). הברמנית החביבה הושיטה לנו שני ספרים עבי כרס. היא קראה להם – התפריט (ג: קראתי את זה פעם. זה טוב) התפריט מציע מגוון רחב של מנות, החל מכריכים, פסטות, סלטים, מנות בריאות, בשרים וקינוחים. לא הלכנו לאיבוד בשפע (ג: איפה אני?), ומצאנו חיש קל את הבשרים.

אבל הראשונות – ראשונות. בחרנו בפטריות ממולאות בגבינת עזים (34 ₪), שהוגשו עם רוטב פסטו-שמנת. חמש פטריות בציפוי פריך ומטוגן נבלעו במהרה בתוך גרונה של גולדה (ג: הקפדתי ללעוס תחילה). אני אכלתי קבבוני סלמון (26 ₪), שנטחנו דק דק ועדיין שמרו על טעם הסלמון המקורי.

בעיקריות, אנחנו הולכות שבי אחרי מנות עם שם המקום. בחרנו את המיטלופט (118 ₪) – פלטת נתחי הבית שכוללת המבורגר, סינטה, פילה ואנטריקוט (ג: אה...אז בגלל זה קוראים לזה המיט לופט.) גודל המנה מתאים ל"גבר רעב או שתי בנות" (ותודה לברמנית על התיאור המהימן). בניגוד למה שנהוג לחשוב, אנחנו שתי בנות, ולכן שבענו בכיף מהמנה. הפלטה מוגשת עם תוספת, סלט ירוק ורוטב לבחירה – במקרה שלנו צ'ימיצ'ורי מלבב.

האלכוהול במיט לופט ראוי לשבחים. הבירה מהחבית חורגת מהסטנדרט הרגיל וכוללת הוגרדן, ויינשטפן, קרלסברג, טובורג, ולף שאותו גמענו תמורת עלות משתלמת של 17 ₪ לרבע ו-19 ₪ לשליש. בנוסף  התפנקנו בקפירושקה (36 ₪) שהיא וריאציה מוצלחת מאוד על וודקה סאוור, ולופט (35 ₪) - קוקטייל טרופי סודי על בסיס הדרים (ג: אמרנו לכם שאין כמו בחירות לפי שם המסעדה..).

ואי אפשר בלי מתוק: אחרי לבטים רבים, כי באמת לא היה מקום בבטן ליותר מאחד, הלכנו על 'דמעת הקפה' (32 ₪), קינוח שוקולד-קפה מעולה. גולדה יכולה לשתות קפה עם קפה ולכן הזמינה קפה (אספרסו ארוך, 9 ₪) ואני שתיתי תה נענע (10 ₪).

ומילה טובה על השירות : עשה לנו את הערב. 

חזרה בתל אביב חיפשנו חנייה ארבעים דקות. אז ראשון אתם אומרים...

*הכותבות היו אורחות המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי