ריח מאנטה

14 ₪ למאזט. זאת המנטרה הבסיסית שאתם צריכים לשנן בבואכם למאנטה ריי. 14 ₪ בדרך אל האושר. אולי אני צריכה לחזור רגע אחורה (אתם מצידכם אמורים עכשיו לדמיין 12 מאזטים קטנים, צבעוניים ומופלאים עולים מהשולחן למגש בהילוך מהיר לאחור [לא! אל תלכו!] ואת המלצרית המופלאה שלנו, איילת, הולכת הפוך אל המטבח...): אחרי יום מלא עבודה ולימודים וריצות מכאן לשם ובחזרה, הגעתי עם טלי אל המנוחה, הנחלה ומאנטה ריי.

טוב, רבים וחכמים ממני כבר דיברו על הים ומה שהוא יודע לעשות לנשמה, אז למה לבזבז מילים על מה שברור לכל מי שאי פעם ראה את השקיעה בת"א? פשוט תדעו שישבנו לנו מול הים הכהה, כשכל המפרץ היפואי היפה והמואר באורות צהובים זוהר לנו כתפאורה. יאיר, מנהל המשמרת, הבטיח לנו שכאן, פחות ממושלם פשוט לא הולך, והטון הנחרץ שלו הבהיר שהולך להיות פה שמח.

עוד לפני שהספקנו למצמץ הוא כבר תדלק אותנו באבסולוט עם שמבורד, מליבו ומקל קינמון לערבוב. לטלי הספיקו שני שלוקים בשביל להיכנס לאווירה ולהסתחרר קלות וכבר הגיעה איילת, שרצוי שתכתוב בקרוב מדריך למלצר המתחיל, כדי שיהיו עוד כמה כמוה בסביבה עם הבנה גבוהה כל-כך באוכל, אלכוהול ועם ברק בעיניים שמלווה כל המלצה על מנה.

אחרי שהגענו להסכם עקרונות לגבי הקטנת כל מנה שתגיע אלינו בחצי לפחות (ובקרוב תבינו שגם זה לא ממש עזר) נפלו לחיקנו המאזטים כמו מתנות של כריסמס. היו שם (תחזיקו חזק): קונפי סלמון עם עשבי תיבול, שקדים ובוטנים – טעים ומרענן; סלט מוצלח של ארטישוק, כרובית, גבינת סנט מור ובצל סגול; חצילים קלויים עם לבנה; גבינת עיזים מצופה עם קוביות סלק; מוס חצילים במרקם חלק וטעם חרוך וממכר; טרטר טונה עם מנגו, פפאיה, בצל ומלפפון – חריף מעט וטעים הרבה; סביצ'ה בורי כבוש בלימון עם סומק ובצל סגול – חמצמץ ואיכותי; ארטישוק ירושלמי עם בשר סרטנים ורימונים, שאפילו בלי לטעום אותו אתם אמורים להבין שזאת מנת חובה; אינטיאס מצוין פרוס צרוב קלות על הפלאנצ'ה עם קוביות קולורבי; סלט מפתיע בטעמו וטעים מאד של קלמארי עם גרגירי חומוס ושומר; סרדינים על סלט אבוקדו מדהים עם עגבניות מיובשות; וגאונות הערב (או לפחות אחת מהן) – סלט שרימפס, עלי תרד, מנגו ובורגול, שבאופן הזוי משהו, שלח אותנו לטעמי עוגת תפוז. לצד כל אלה הגיע לחם בלקני חם וטעים, שבכוח נמנענו מלאכול ממנו יותר מדי.

בשביל להתחזק מעט לפני השלב הבא לגמנו לנו מרטיני מנדרין עם אבסולוט מנדרין, טריפל סק ותפוזים ואחריו עברנו לטיפולו המסור של ד"ר לוסן ריזלינג – יין לבן מגרמניה, מתקתק, קליל ונקי, שפשוט עשה נעים והולך גם לככב בשבוע הראשון של חודש פסטיבל פירות הים של מאנטה ריי, שאולי זה הזמן לספר עליו כמה מילים. אז יש פסטיבל. בואו. זה פחות או יותר מה שצריך לדעת.
אם אתם ממש מתעקשים, אז מדובר כבר במסורת שכוללת מנות מתחלפות מדי שבוע (ואויסטרים טריים שיגיעו בסופ"ש) ויינות תואמים במחירים אטרקטיביים (הד"ר למשל יעלה לכם 110 ₪ לבקבוק ו-28 ₪ לכוס), ובימי שני אחה"צ - סדנאות להכנת פירות ים בהנחיית שף המסעדה המוכשר, רונן סקינזיס, הסו-שף, שי יואלי והבעלים – עפרה גנור.

אם נחזור לרגע לארוחה שלנו (בהנחה שאתם עדיין בחיים, אנחנו כבר היינו קרובות לאי ספיקה), אז בקצב שוטף ורגוע זרמו אלינו קלמארי על הפלאנצ'ה עם עגבניות צלויות ומעולות ברוטב צ'ימיצ'ורי ופטה; שרימפס מתפצחים על מצע ניוקי נמסים בפה ברוטב שמנת, כרישה, עלי תרד וגבינת סנט מור עם ג'וליאנים של תפוח; פילה דניס עסיסי עשוי בצורה מושלמת ברוטב חמאת צ'ילי על מצע אורז עשיר; ואחרונה חביבה ומוקטנת במיוחד (ולמרות זאת לא הצלחנו לסיים אותה), מנה של סקאלופס ברוטב ציר פירות ים, שמנת וזעפרן, שכיכבו בפסטיבל של השנה שעברה. האיכות של חומרי הגלם היא שם המשחק כאן ופשוט אין פשרות – מדובר בשרימפס, דניס וקלמארי מהטובים שאכלתי – סופר טריים וטעימים ורק הרטבים היו מעט מלוחים מדי לטעמנו, אבל אולי פשוט השף מאוהב? בכל מקרה, השורה התחתונה היא שיודעים לטפל כאן ביוצאי ים לדורותיהם.

טוב, הגיע הזמן לכותרות סיום, אבל למעשה, אחרי השבת נפש בעזרת בחרובקה בניחוח ציפורן והפסקה ארוכה, אכלנו גם קינוחים. שוב קיבלנו דגימות (כדי שנוכל לספר אח"כ לחבר'ה), שכללו מנה מעולה של ביסקוויט קראנצ'י ועליו קרם שוקולד מריר, שוקולד חלב וגלידת וויסקי-תמרים; קרם ברולה קפוא ואלוהי עם קוביות אננס; חבושים במרלו ומעליהם שערות חלבה וקרם פרש לצד פופקורן מקורמל; וקדאיף עם אגסים מסוכרים, קצפת עם בלסמי ופירות יבשים. אני עדה - מושחת לחלוטין מה שהלך שם. תבואו גם.

*הכותבת היתה אורחת המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי