אין עליו

יום שלישי בבוקר קבעתי דייט בוקר רישמי עם ידידי משכבר הימים אלברשטיין. ההוא עם הקשר המשפחתי לזמרת הזאת. אלברשטיין ידוע בחברתו הנעימה וחובב צרפת על כל המשתמע מכך - אוכל, נשים, בתי קפה, אוירה ומוסיקה. את הבראסרי אין צורך להציג וליחצ"ן באוזניו. זה הלך בערך כך: "יום שלישי, רוצה שנלך לאכול בבראסרי ארוחת בוקר?" שאלתי "יום שלישי, 11 בבוקר, נפגש בכניסה. אל תאחרי".

אני כמובן לא איחרתי. הוא הגיע ב-11:35, רגע לפני שסוגרים לנו את ארוחות הבוקר לטובת מנות מצוינות אחרות. "נעמדה לפניי משאית זבל 20 דקות, לא יכולתי לנסוע" ונתן בי חיוך מפייס. לא נורא. אני ניצלתי את ההמתנה והזמנתי לי כוס מיץ תפוזים טבעי. התרווחתי על הספות ובחנתי בעדינות את הסובבים לצלילי השנסונים. 11 בבוקר וכולם כבר כאן (חוץ מאלברשטיין) - כל סלבריטאי העיר ממלאים את המקום בנוכחותם.

"שנזמין?" הוא פנה אליי בשנייה שהתיישב. אני הלכתי על ה"קרוק מאדאם" (42 ₪) - ביצי עין על טוסט מלחם לבן, גבינת אמנטל ושינקן. מנה שמעוררת את הפה וגורמת לבוקר להראות חד יותר. אל תלכו על זה אם אתם לא רעבים ולכו על זה בענק אם אתם לא מפחדים מהמילים כשרות וקלוריות. מדובר במנה אלופה.

אלברשטיין הלך על ארוחת בוקר עם ביצים גבינות וירקות (42 ₪) בלי לוותר על על הבייקון שיכול להצטרף אליכם לצלחת בעבור 12 ₪… " אח….אח… אין כמו בייקון על הבוקר, די אני חייב להתקשר לסוכנת נסיעות שלי, כבר הרבה זמן לא אמרתי בונז'ור בארץ הבאגטים" מילמל אלברשטיין לעצמו ולגם ממיץ האשכוליות האדומות שהזמין. שתי המנות לוו בסלט ירקות קטן ושובב ובסלסלת מאפי בוקר שנאפים במקום - לחמניות רכות וטריות, מאפינס ועוגות גזר, שהוגשו בסלסלה כפרית, שנותרה עירומה בסוף הארוחה. בשתי הארוחות השתייה היתה כלולה במחיר. הבראסרי החליטו לחסוך לנו קצת בבוקר ולכלול בארוחה גם שתייה חמה וגם קוקטייל, שאנחנו המרנו במיץ טבעי.

אם היינו הולכים בשלב הזה יכולנו להיות שבעים ומרוצים, אך מאחר שנשארנו עוד שעתיים מטעמי אווירה פריזאית דינמית הזמנו עוד קינוח בסוף, פרופיטרול - פחזניות ממולאות בגלידה (לבחירתכם וניל או בננה) עם רוטב שוקולד חם מעל, תענוג לסגור כך את הבוהוריים.

השירות בבראסרי מעולה ומתוקתק, האווירה לא נותנת לך ללכת והאוכל, מפה הכל התחיל לא, מהאוכל? אין על הבראסרי, באמת שאין וכל מילה נוספת מיותרת.

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי