ואולי תבוא איזו נחמה

אם יש משהו שחסר למתגוררים בצפון תל-אביב, זה האוכל של אמא. אנחנו חזקים בסושיות, חנויות בגדים, בוטיקים של שוקולד ואפילו שיפודיה יש לנו, אבל מי שרוצה אוכל של אמא, שילך לחפש לעצמו אחת. בימי הסתיו הקרירים אין מפח נפש גדול מלרדת למטה ולגלות שהאפשרויות לאכול מצטמצמת שוב לאותו רוטב בלסמי על סלט עלי בייבי, ושוב לאותו טוסט או קרואסון. כי אין מה לעשות, גם לנו, היפים והעשירים בא לפעמים קצת אוכל מנחם מבית אמא.

כמה משמח היה לגלות שבכיכר מילאנו נפתח לפני כמה חודשים קפה שוייצר, שהוא מצד אחד בית קפה, אבל בצהריים הוא מגיש גם אוכל של אמא אמיתית. אמא של אורן גולן, הבעלים של הקפה. מדובר במקום משפחתי ואמא של אורן מבשלת כל יום משהו אחר ממה שיש טרי בשוק ושימו לב, לא תמיד נשאר אוכל, אז כדאי להגיע בשעה סבירה לפני שאנשים כמונו יזללו לכם את הבישולים.

לצד האוכל הביתי, הקפה מציע גם את התפריט הסטנדרטי לבתי קפה: ארוחות בוקר ב-20-38 שקל, סלטים 30-37, כריכים 24-32 וטוסטים 30-34 שקל. אבל כשבאנו לקפה שוויצר ידענו שמה שאנחנו מחפשים זה קצת חום ואהבה, ומצאנו בענק. הארוחה העסקית בשוייצר עולה 40 שקלים. במחיר הזה מקבלים סלט ירקות, לחם הבית, טחינה, סלט חצילים וזיתים ומנה מבושלת.

בחרנו בצלי בשר מצוין שהוגש עם אורז ושעועית. מדובר במוצר פרימיום, רצינו לרוץ למטבח ולקחת את אמא של אורן הביתה. הבשר היה נימוח והרוטב נהדר. מנה עיקרית נוספת היתה קציצות בקר מדויקות שהוגשו עם במיה וארטישוק ירושלמי. מדובר בשני ירקות ערמומיים ביותר ואמא של אורן ידעה להסתדר איתם היטב. הקציצות היו לא קשות מדי ולא מתפרקות מדי. התיבול של הבשר היה בדיוק במידה והכל שט ברוטב עגבניות טעים שהלחם ספג בדרך לבטן המורעבת שלנו.

מי שמעדיף להימנע מבשר יכול לבחור שקשוקה, דבר שיוריד את מחיר העסקית לשלושים שקלים. לקינוח בחרנו מרקיז שוקולד שהיה אוורירי, מתוק ומרוכז כמו שצריך. היה מנחם. 

*הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי