פוני לעם

ברגע שנכנסתי למסעדת לה בוהם, הבנתי שכל מה שאני צריכה בחיים זה סוס פוני. כן, סוף סוף הבנתי את הכמיהה של כל ילדה אנגלוסכסית לבעל החיים הקטן והנחמד הזה, רק שאצלי זה בא עם כל החבילה. רציתי גם שמלת מלמלה ונעלי לק, רצוי אדומות, וקשת לשיער. ושהשיער יהיה מסודר בצורת בקבוקים. ורציתי לרכב למסעדה על הפוני שלי ולקשור אותו בדשא ליד.

וכל זה למה? כי מסעדת לה בוהם, קודם כל נראית כמו הדבר הכי לא אמיתי שקרה למישהו בחיים. כאילו בחרתם בדלת הנכונה ונכנסתם לעולם קסום, וכל זה רק מעבר לנהר. בעלי המקום הגיעו מאוסטריה מתחום ההסעדה הכבדה ורצו לפתוח משהו אירופאי בלב הישראליאנה. לא עוד מסעדה שיקית באבן גבירול, לא עוד מקום ליוצאי סיני על הים - הם מצאו שטח שומם בלב גני יהושע והשאר היסטוריה בת חודש וחצי.

מעבר לעובדה שהמקום נראה כמו לקוח מהאגדה הנכונה: גדול עם שולחנות חמודים, דשא מסביב, בר מרכזי וגדול ושירותים, שרק הם לבדם נראים כמו אולם נשפים, האוכל גם הוא חגיגה אמיתית. בבר מוגש התפריט הרגיל של המסעדה, ובסופי שבוע מוגשים בו גם טפאסים: כרובית בצ'ילי מתוק, קונפי מולארד עם טריאקי, קבנוס בציר יין אדום, צלחת גבינות בשלות, טונה צרובה בקייג'ון, זרעי הל וחרדל ועוד הפתעות. מחיר הטאפסים נע בין 14 ל-32 ₪.

אנחנו הגענו באמצע השבוע, לכן הזמנו מהתפריט הרגיל. למנות ראשונות בחרנו באופציה קלילה של סלט עשבי תיבול ופיצוחים קלויים בתיבול עדין של שמן זית ולימון (34 ₪) ולידו ברולה כבד עוף שהוגש עם בריוש וניל וקונפיטורת לה בוהם (38 ₪). הסלט היה מרענן, חמצמץ ומאד טעים. הטעם של הכבד השתלב מצוין עם הקונפיטורה, והבריוש היה טרי ופריך אחרי קלייה קלה.

לעיקריות הלכנו כמיטב המסורת על מנה אחת מהים ואחת מהדיר. פילה עגל בוגר על גראטן תפוחי אדמה וכמהין בדמי גלאס בקר וקקאו (105 ₪) היה עשוי נכון ומתברר שבלה בוהם יודעים לתת כבוד לבשר. הגרטן היה טעים והיווה תוספת ראויה ביותר לבשר. מהים בחרנו במוסר על חציל קלוי (68 ₪). כן, טרנד החציל הקלוי לא פסח על לה בוהם, וטוב שכך. כי עם הטאץ' הנכון של היוגורט,  הדג והחציל היו פשוט חגיגה.

את כל הארוחה הזאת ליווינו בשמפניה כראוי לנסיכות, וגם כי בכל זאת, שמפניה היא המשקה הנכון לקיץ ובלה בוהם הקיץ הוא כמו שקיץ צריך להיות - חמים ואוורירי. קינחנו בצלחת שוקולדים מתובלים במיני תבלינים שונים, ובסלט פירות עם סורבה פטל ולימון, שגם אצלם עצרו התבלינים לביקור ונתנו להם ארומה וטעם יוצאי דופן. יצאנו החוצה, הפוני לא חיכה לנו. אבל זה לא שינה הרבה, גם ככה הרגשנו כמו נסיכות.

הכותבת היתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי