בוקר יום ראשון השבוע לא יכול היה להתחיל רע יותר, פרצו למקום העבודה שלי.
בנסיבות אחרות אולי היה מתאפשר לי יום חופש (סוף סוף) אבל במקרה הספציפי המדובר לא הייתה לי ברירה אלא להתמודד. ארבע שעות אחרי המשטרה, זיהוי פלילי, ביטוח, זגג, שמאי ושאר ירקות החלטתי לקחת את הבוסית שלי (שנראתה כאילו עבר עליה מחבש) ולסור למקום שקט ורגוע נטול טלפונים ובלת"מים.
עדיין בסערת רגשות התיישבנו בגינה הכי שקטה בתל אביב בבר-בית קפה "בר גיורא". הגינה מלאה בצמחייה עבותה וכדי חרס יפים, כורסאות ירוקות אורינטאליות ופינות מבודדות ובנקל ניתן לשכוח שמדובר בפינת רחוב דיזינגוף הסואן. במקום יש גם תפריט חדש המציג מינים שונים של טאפסים, מנות קלות בשרים ודגים אבל בעיקר ולא פחות חשוב אלכוהול (עליו יסופר בהמשך).
פתחנו "בקטנה" – טאפס כרובית מטוגנת בציפוי פריך המוגש עם רוטב צ'ילי מתוק (18 ₪) וטאפס שיפודי שרימפס – שלושה שיפודים עשויים בגריל מוגשים על מצע חסה ברוטב חמאה, שום ועשבי תיבול. שני הטאפסים נאכלו בתאווה רבה (אין כמו אוכל לנחם את הנשמה). לצד המתאבנים מעוררי התיאבון הומלץ לנו לנסות גם את חלת הבצל המוגשת ברוטב פיצה – במצבנו לא יכולנו לסרב. המנה מצוינת לחובבי הבצל ולמי שאוהב לשבוע מן המנה הראשונה. אנחנו כמובן לא שבענו כך שעברנו מיד אל המנה העיקרית אותה חלקנו ביננו – ספשייל השף (59 ₪) פיוז'ן סלמון ביין לבן, עשבי תיבול, חמאה, פטריות, בצל וגמבות. המנה קלילה וטעימה – לאכול לשובע ועדיין להרגיש בריא.
בין מנה למנה גמענו שלושה קוקטיילים חביבים (29 ₪). האחד מלון בריז- קוקטיל קיצי ומרווה העשוי חתיכות מלון, שנפס מלון ומידורי סוואר, שהוגש בכוס גבוהה ולא נגמר בשלוק. השני ונילה סקאי – אבסולוט וניל, סאוור, לימון כתוש, קרח וקוקוס – טעם טרופי אה-לה האוונה ביץ'. אחרי שני הקוקטילים הראשונים כבר הרגשתי בנוח להעלות את נושא העלאת השכר, הרעיון לא זכה להתלהבות יתרה ואף נדחה על הסף, אז הזמנתי עוד קוקטייל - אפל טוויסט – שנאפס תפוחים, מקל קינמון וקרח, וזה כבר הרג אותי סופית.
אחרי שנרגענו ושקענו לתוך הכורסאות, ובמחזור הדם שלנו זרם האלכוהול היינו מוכנות להחליט על המתוקים. לשולחננו הוגשה מנת נפוליאון (34 ₪) – עלי פילו ממולאים בגבינת מסקרפונה ורוטב פירות יער מתוק. נפוליאון אומנם היה גבר קטן מימדים, אך המנה הזאת דווקא הפתיעה בדמות מגדל גדול ויפה שלא נעים להרוס אבל חייבים – כי טעים. מנה טעימה לא פחות הייתה שטרודל תפוחי עץ חם (29 ₪). כל הקינוחים יש לציין נאפים במקום. צריך אמנם לחכות, אבל יש למה...
בר גיורא מתפקד גם כבר לילי איני הממוקם בקומת המרתף, וגם כפול בר (סנוקר) – האוכל (אם דאגתם לרגע) מוגש בכל הקומות. בימי ד' מגיעה לבר אמא של אייל (מבעלי המקום) ומבשלת אוכל פרסי אותנטי – אסור להפסיד!
הקונספט העיצובי של המקום הוא על טהרת האנרגיה החיובית ואת הקירות מקשטות תמונות מנדלה היוצרות אצל הצופה תחושת הרמוניה. לרגע באמת לא ידענו אם אלה באמת התמונות או שהאלכוהול פשוט עלה לנו לראש, מה שכן התחושה החיובית אכן השתלטה, ובמצב כזה למי אכפת מטביעות אצבעות, מנעולים וכדומה.
מקסימום אם יפרצו שוב תהיה לנו סיבה נוספת לקחת חצי יום חופש ולחזור בשמחה לבר גיורא.
*הכותבת היתה אורחת המקום.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של כרמית מזרח קליין
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת