בדרום תל אביב, הכי ישראליינה שיש, נמצא שטח קולינארי אקס-טוריטריאלי. על השטח הזה שולטת עכשיו לא יותר ולא פחות מאשר נציגת העדה הגרוזינית בקרב סועדי ישראל – הלא היא ננוצ'קה.
למי מכם שלא מכיר את המטבח הגרוזיני, עסקית הצהריים של המקום מציעה הזדמנות טובה לערוך היכרות עם החאצ'פורי, החינקאלי הצ'ארחאלי והפילאף (שעל כולם יפורט בהמשך). המחיר נוח, התמורה מאוד הוגנת ואפשר לטעום קצת מכל דבר. מחירן של עסקיות הצהריים נע בין 43 ל-59 ₪ ונקבע על פי המנה העיקרית. כל ארוחות הצהריים כוללות לבש, שהוא לחם גרוזיני; סלט כפרי מסורתי; מנה ראשונה; מנה עיקרית ושתייה חמה או סורבה פירות.
שעות הצהריים מציעות בונוס נוסף: באחד מחדריה הפנימיים של המסעדה עמלות בשלב זה הטבחיות הגרוזיניות על הכנת הבצקים והמנות לשעות הערב. מבשלת גרוזינית, כשהיא מקפלת בעבודת יד כיסוני חינקאלי עגולים עם קפלים עדינים, מהווה דוגמה חיה ומהפנטת למלאכת מחשבת ויצירתיות. החינקאלי, הגרסה הגרוזינית לקרפעלך, הם כיסוני בצק דקיקים מאודים, שמוגשים כאן במילוי גבינות או במילוי בשר.
אנחנו בחרנו, בהמלצת המלצרית, לפתוח את הארוחה עם שלושה סוגי סלטים: סלט חצילים פיקנטי עם מיונז וזעפרן גרוזיני, שהצטיין במרקם חמאתי ונימוח בפה; סלט מנגולד ואגוזים, שהתאפיין בחמצמצות מעודנת; והצ'ארחאלי – פרוסות סלק ברוטב שזיפים שהיה מרענן, והוא המומלץ והמיוחד ביותר מבין השלושה. יחד עם המנות הראשונות הגיע גם הלבש – אותו לחם גרוזיני, חם חם מהתנור, שמשתלב נהדר עם מגוון המזטים. גם הסלט הכפרי היה חגיגה – ירקות טריים מאוד, חתוכים גס בתיבול חריף מעט.
למנות העיקריות הלכנו על חצ'אפורי (43 ₪) – מאפה בצק גרוזיני אפוי ומקופל בחמאה וממולא בשלוש סוגי גבינות: צפתית, מוצרלה ובולגרית. המנה הוגשה לוהטת מהתנור, ותערובת הגבינות העשירה התמזגה בצורה מצוינת עם הבצק הפריך. מנה עיקרית נוספת שהזמנו היתה מנת הפילאף- תבשיל אורז עם כבש (59 ₪) שכלל כמות נאה מאוד של אורז עם נתחי כבש שמנמנים ונראה מפתה, כאילו הרגע יצא מפרסומת. אבל ההיי לייט היה מנת היום – קחוּרִי (59 ₪) - תבשיל קדרה של בשר בקר עם משמשים. הבישול האיטי יצר תערובת מענגת של בשר רך ונימוח, תפוחי אדמה חמאתיים, אשר יחד עם המשמשים העסיסיים (השימוש במנה הוא במשמשים טריים ולא במשמש מיובש) יצר את השילוב המנצח של הארוחה.
בשביל סיום מתוק, החלטנו ללכת על כוס שתייה חמה ומשהו מתוק. במסגרת הארוחה העיסקית הזמנו הפוך ותה, ובתוספת של 20 ₪ צירפנו לעסקית מנה אחרונה. החלטנו ללכת על מנת נטייה – קרפ גרוזיני במילוי אגוזים מסוכרים ברוטב תפוחי עץ כשלצידו כדור גלידת וניל. כמו יתר המנות בארוחה, הרעיון הבסיסי דומה למשהו שכבר טעמנו במטבחים אחרים, אבל התוצאה והביצוע שונים בתכלית. כך ניתן גם לסכם את העסקית בננוצ'קה: היא מזכירה עסקיות אחרות, אבל החוויה והרושם שהיא תשאיר בכם אחרת ומיוחדת – גם באווירה וגם בטעם.
*הכותבת היתה אורחת המסעדה.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של מיכל גדו
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת